פיברומיאלגיה, או דאבת השרירים, הינה מחלה של מערכת העצבים אשר גורמת לכאבים כרוניים מפושטים בכל הגוף, אשר נובעים ממערכת הולכת הכאב מן השרירים ומן השלד. בנוסף, מלווה המחלה בעייפות כרונית והפרעות שינה, הפרעות קוגניטיביות, רגישות מוגברת לאור, לרעש או למגע, כאבי ראש כרוניים ושינויים תכופים במצבי הרוח. זוהי מחלה הגורמת סבל רב לאדם, פוגעת בתפקוד היומיומי ומקשה על תפקוד מלא בעבודה. במאמר זה נסביר מה ההבדל בין תהליך ההכרה בפיברומיאלגיה כנכות כללית ובין כתוצאה מפגיעה בעבודה, ומדוע חשוב כל כך שיהיה לצידכם עורך דין בקיא בתחום על מנת להגיע לתוצאות מקסימליות ולפיצוי על הנזק שנגרם לכם עקב המחלה.
מהי פיברומיאלגיה?
פיברומיאלגיה הינה מחלה 'חדשה' יחסית בעולם הרפואה, והוכרה רק באמצע שנות ה – 90 כמחלה לכל דבר. הסיבות לאיחור בהגדרתה כמחלה היתה נטייתם של הרופאים לסבור כי מדובר בכאבים פסיכוסומטיים ולא בכאב אמיתי הנובע מפגיעה פיזית. ואכן, הסובלים מן המחלה אינם בעלי רקע וירלי ואינם סובלים מדלקת, ולכן היה קשה מאד להבין מדוע הם כל כך כאובים. כיום אנו יודעים שמחלה זו מתפרצת בדרך כלל לאחר טראומה גופנית או נפשית, ומקורה בלקות המתרחשת בתוך מערכת העצבים הראשית, כאשר מוליכי הכאב נפגעים ומשדרים אותות מצוקה גם כשמצב הגוף תקין. הגוף אשר מתמודד עם הכאב האינסופי, בעיקר בראש, בכתפיים ובצוואר, אך לא רק – מציג תסמינים נוספים רבים הכוללים:
- אי יציבות במצבי הרוח – חולים רבים מדווחים כי הם סובלים מחרדה, דכדוך ודיכאון, תנודות חדות במצב הרוח, וקושי לעבד מצבים רגשיים מורכבים או פתאומיים.
- תשישות גופנית וקשיי שינה – המחלה עשויה לגרום לתחושת עייפות כבדה במשך היום, רצון לחזור לישון בשעות העירות, ובקשיים משמעותיים להרדם בלילה או לשמור על שנת לילה רציפה.
- הפרעות קוגניטיביות – רבים מדווחים על קשיים והפרעות כגון קשיים בזכרון ובריכוז, קושי להתמודד עם משימות, וקושי לשמור על מיקוד לאורך זמן בלימודים או בעבודה.
- רגישות מוגברת – פיברומילאגיה עשויה ללכת יד ביד עם רגישויות לריח, לאור, לרעש או למגע כגון לחץ קל על גבי העור. בנוסף, רבים מדווחים על בעיות עיכול שונות, נפיחות בבטן, תופעות המזכירות מעי רגיז עם שילשולים או עצירויות.
חולי פיברומילאגיה אינם מטופלים בתרופות, אלא באמצעות טיפולים תומכים כגון הידרותרפיה, פיזיותרפיה, מרפאת כאב, ובמקרים קיצוניים מאד ייתכן ויאושר להם שימוש בקנביס רפואי להפגת חרדות קשות, דיכאון וכאב. כלל התופעות הללו עשויות לפגוע קשות בתפקודו של האדם וביכולותו להתפרנס, ולכן רבים פונים למוסד לביטוח לאומי על מנת לקבוע אחוזי נכות.
כיצד נראה תהליך הגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי בשל פיברומיאלגיה?
על מנת להיות זכאים לקצבה מן המוסד לביטוח לאומי יש לעבור באחד משני המסלולים המפורטים מטה, כאשר אחוזי הנכות ודרגת אי כושר העבודה נקבעים במהלך וועדה רפואית אליה תזומנו לאחר שתגישו את תביעתכם. לתביעה יש לצרף כל מסמך רפואי רלוונטי המתאר את הקשיים והמוגבלות מהם אתם סובלים ואשר פוגעים בתפקוד היומיומי ובעבודה שלכם. הקצבה תיקבע לאחר שוועדה רפואית תקבע הן את אחוזי הנכות שלכם והן את דרגת אי כושר העבודה. להלן שני המסלולים להגשת תביעה בגין פיברומילגיה:
מסלול נכות כללית
במסלול זה, הסיבה להתפרצות מחלת הפיברומיאלגיה נעוצה בגורם אישי כגון תאונה או טראומה אישית, אורח חיים לא בריא, נטייה גנטית או אי יציבות הורמונלית שנחשבת אחת מן הסיבות למחלה. להלן טבלה הממחישה את אחוזי הנכות שעשויים להקבע לכם בשל פיברומילאיגה:
| אחוזי נכות
|
תסמינים
|
| 10% | סימנים קליניים הגורמים להפרעה קלה בתפקוד |
| 20% | סימנים קליניים הגורמים להפרעה בינונית בתפקוד |
| 30% | סימנים קליניים הגורמים להפרעה ניכרת בתפקוד |
| 40% | סימנים קליניים המחייבים טיפול רפואי וגורמים להפרעה קשה בתפקוד |
חשוב לציין, כי אם אחת התופעות של מחלת הפיברומילגיה עולה על רמה של 40%, כמו לדוגמא במקרה של כאבי ראש עזים ותכופים, חרדה קשה, דיכאון עמוק, הפרעות קוגניטיביות בדרגה קשה ועוד, שיעור אחוזי הנכות של המחלה כולה תהיה בהתאם לתסמין המדובר. אך במקרים שבהם אין החרגה מעבר ל – 40%, לא ניתן יהיה לקבל אחוזי נכות נפרדים על תסמיני המחלה, כמו לדוגמא לקבל אחוזי נכות רק על מעי רגיז או רק על הפרעות בשינה.
מסלול תאונת עבודה
חולים אשר נפגעו בתאונת עבודה ואשר כבר קיבלו הכרה מהמוסד לביטוח לאומי כנפגעי תאונות עבודה, רשאים להוסיף גם את מחלת הפיברומילאגיה, במידה והיא התפרצה לאחר התאונה ובעקבותיה. מאחר וידוע שהמחלה מתפרצת כתוצאה מטראומה גופנית ונפשית, ייתכן ותוכר המחלה כאחת מן התולדות של התאונה. אולם חשוב לזכור – פיברומילאגיה איננה נחשבת למחלה הנגרמת בעקבות עבודה.
קביעת דרגת אי כושר עבודה
על מנת להיות זכאים לקצבה מן הביטוח הלאומי בשל מחלת הפיברומיאלגיה בשני המסלולים, יש צורך לקבוע לא רק אחוזי נכות אלא גם דרגת אי כושר עבודה. קביעת דרגת אי כושר עבודה פירושה שהמוסד לביטוח לאומי קבע מהי הפגיעה שנגרמה ליכולת הפרנסה שלכם עקב המחלה. על מנת לקבוע דרגת אי כושר עבודה יש לעמוד בקריטריונים הבאים:
- להיות בעל 60% נכות רפואית.
- להיות בעל 40% נכות רפואית משוקללת מכמה ליקויים אשר אחד מהם הינו לפחות 25%.
- לפחות 50% נכות רפואית לעקרת בית.
לאחר עמידה בקריטריונים אלו, ייקבע במהלך הוועדה הרפואית במוסד לביטוח לאומי גם דרגת אי כושר העבודה שלכם בשל המחלה ותסמיניה, ניתן לקבוע דרגת אי כושר במדרג הבא: 60%, 65%, 74% ו-100%.
מדוע חשוב להתייעץ עם עורך דין לפני שמגישים תביעה לביטוח לאומי בשל פיברומלאגיה?
לפני שאתם מגישים תביעה לביטוח לאומי בשל מחלת הפיברומילאגיה, מומלץ מאד להתייעץ עם עורך דין בקיא ומנוסה בתחום. הסיבה לכך היא שקשה מאד לרופאי הוועדה לכמת ולמדוד את רמת הכאב, את רמת העייפות, את הפגיעה ביכולת שלכם לעבוד. היכולת שלכם לשקף לרופאי הוועדה את הסבל שאתם עוברים בעקבות המחלה היא באמצעות מסמכים רפואיים. כאשר אתם מלווים בעורך דין המנוסה בהגשת תביעות למוסד לביטוח לאומי, תקבלו סיוע בהכנת תיק רפואי ממצה ומקיף המתאר את הקושי, המוגבלות והפרעה לתפקוד היומיומי, את כלל התסמינים של המחלה לרבות הפיזיים והנפשיים, על מנת שיהיה נוח וקל יותר לשקף במעמד הוועדה הרפואית מה מצבכם הבריאותי. עורך הדין ייצג אתכם במהלך הוועדה ויעמוד על כך שתקבלו פיצוי מקסימלי עבור הבעיות הבריאותיות שמהם אתם סובלים, ויוודא שכל התסמינים והליקויים שמהם אתם סובלים יקבלו התייחסות ראויה.
כיצד פיברומיאלגיה משפיעה על התפקוד היומיומי של החולים?
המחלה גורמת לכאבים כרוניים מפושטים בכל הגוף, עייפות קשה, הפרעות שינה, רגישות מוגברת לאור, רעש או מגע, והפרעות קוגניטיביות כמו קשיים בריכוז וזיכרון. תסמינים אלו עלולים להקשות על תפקוד יומיומי תקין ולהשפיע על היכולת לעבוד ולפרנס.
מהם התנאים לקבלת קצבת נכות כללית בביטוח לאומי בשל פיברומיאלגיה?
הזכאות לקצבה מותנית בקביעת אחוזי נכות של לפחות 40% עם תסמין אחד משמעותי, או 60% נכות רפואית במקרה של מספר תסמינים. בנוסף, יש צורך להוכיח פגיעה בכושר העבודה בשיעור של 60% לפחות כדי להיות זכאי לתשלומים חודשיים.
כיצד ניתן להכיר בפיברומיאלגיה כפגיעה בעבודה?
אם המחלה התפרצה בעקבות תאונת עבודה או טראומה שהתרחשה במסגרת העבודה, ניתן להגיש תביעה להכרה בה כפגיעה בעבודה. עם זאת, פיברומיאלגיה אינה מוכרת כמחלה הנגרמת ישירות מעיסוק מסוים, ולכן יש צורך בהוכחת קשר סיבתי ישיר בין התאונה להתפרצות המחלה.
מדוע כדאי להיעזר בעורך דין בעת הגשת תביעה לביטוח לאומי בשל פיברומיאלגיה?
פיברומיאלגיה אינה מחלה הנראית בבדיקות רפואיות רגילות, ולכן יש קושי להוכיח את חומרת ההשפעה שלה על חיי החולה. עורך דין מנוסה יסייע בהכנת תיק רפואי מקיף, ייצג את החולה מול הוועדה הרפואית ויוודא שכל התסמינים זוכים להתייחסות הראויה, כדי למקסם את סיכויי ההצלחה בתביעה.
אם אתם מתמודדים עם תביעה מול ביטוח לאומי או זקוקים לייעוץ משפטי בנוגע לזכויותיכם, חשוב לפנות לעורך דין מנוסה שילווה אתכם בתהליך ויבטיח שתקבלו את מה שמגיע לכם. פנו עוד היום לקבלת ייעוץ משפטי וליווי מקצועי. למידע נוסף על שירותי המשרד והתמחות בתחום דיני הביטוח הלאומי, בקרו בעמוד של עו"ד ענת צפדיה.
