מחלות ריאה הן בנכות כללית והן כפגיעה בעבודה

מתי נפנה למסלול נכות כללית ומתי לפגיעה בעבודה בשל מחלת ריאה? הכל תלוי בשאלה האם הפגיעה בריאות מקיימת את שני התנאים הבאים: המחלה נגרמה תוך כדי עבודה ועקב העבודה. במידה ותנאים אלו לא מתקיימים, לא יהיה ניתן לקשר בין פגיעה בעבודה ובין המחלה, ולכן המסלול היחיד שבו ניתן יהיה לפנות יהיה לנכות כללית. במאמר זה נסביר כל מה שחשוב לדעת על מחלות ריאה הן בנכות כללית והן כפגיעה בעבודה, את ההבדלים שבין המסלולים, מתי כל אחד מהם יהיה אפשרי, ומדוע חשוב לפנות לעורך דין נזקי גוף על מנת למקסם את הצלחת התהליך.

מחלות ריאה – מהן?

המוסד לביטוח לאומי יצר הפרדה בין מחלות ריאה הנחשבות למחלות מקצוע, כלומר, שידוע וברור הקשר בינן לבין העבודה – כמו לדוגמא חשיפה לחומרים כימיים שבהם נעזר הנפגע לצורך מילוי תפקידו, לבין מחלות שבהן יש צורך להוכיח את הקשר שבין מקום העבודה והפגיעה כמו למשל עבודה בתנאים ירודים וחשיפה למזהמים שונים, ובין מחלות שאין בינן לבין מקום העבודה שום קשר, כמו לדוגמא מחלת ריאות שנגרמה עקב עישון כבד של הנפגע. להלן טבלאות הממחישות את ההבדלים בין המחלות אשר עשויות להיות מוכרות על ידי המוסד לביטוח לאומי הן כפגיעה בעבודה והן כנכות כללית:

מחלות ריאה שמוכרות כמחלות מקצוע בביטוח הלאומי:

(ונגרמו מחשיפה לחומרים כימיים, אבק, חלקיקים, עשן, גזים, אדי מתכות, תרסיסים ועוד )

חשוב לדעת: גם אם מחלה אינה ברשימת מחלות המקצוע, ניתן לעיתים להגיש תביעה על בסיס מיקרוטראומה.

מחלות ריאה שייחשבו מחלות רגילות

אלו מחלות שלא נגרמו מתנאי עבודה או שאין הוכחה לקשר תעסוקתי. הן ייבחנו במסלול של נכות כללית בלבד.

השוואה בין המסלולים השונים במוסד לביטוח לאומי

המסלול להכרה בפגיעה בריאות כנכות כללית והמסלול להכרה בפגיעה בריאות כפגיעה בעבודה הינו מעט שונה. ההבדל מתחיל בטפסים השונים שיש להגיש, ובהמשך בשלבים השונים של ההכרה. להלן תיאור של המסלולים השונים להבהרת הההבדלים ביניהם:

נכות כללית ( כשאין קשר בין המחלה לעבודה )

על מנת לקבל הכרה ואחוזי נכות עקב מחלת ריאות שלא נגרמה עקב העבודה, יש להציג כי המחלה גורמת לירידה תפקודית ולפגיעה בכושר העבודה. תהליך קביעת הנכות מתבצע על ידי הגשת תביעה לנכות כללית, עמידה בפני וועדה רפואית וקביעת אחוזי הנכות. מ- 60% נכות ( או 40% על מספר פגיעות כשאחת מהן בשיעור של 25% נכות ) בשילוב עם 50% ירידה בכושר העבודה – ניתן לקבל קצבה חודשית.

פגיעה בעבודה ( מחלת הריאות נגרמה או הוחמרה עקב תנאי העבודה )

על מנת לקבל הכרה כנפגע עבודה יש להוכיח את הקשר שבין הפגיעה לעבודה ( תוך כדי עבודה ועקב העבודה ). ניתן לעשות זאת על ידי רופא תעסוקתי שיקבע האם מדובר במחלת מקצוע או רופא כללי שיעיד על החשיפה לחומרים או תנאים שהחמירו או יצרו את המחלה. במקרה זה יש להגיש תביעה להכרה כנפגע עבודה, קבלת דמי פגיעה למשך 91 יום, עמידה לוועדה רפואית שתקבע את אחוזי הנכות, ומשם ייגזרו זכויותיכם, בין אם במענק חד פעמי או קצבה חודשית, בהתאם לגובה אחוזי הנכות ודרגת אי כושר: בין 9% – 19% תקבלו מענק, ומ – 20% ומעלה תקבלו קצבה חודשית, כאשר בכל מקרה של החמרת מצב ניתן יהיה לבצע הערכה מחודשת גם שנים ארוכות לאחר הוועדה הראשונה.

כמה כסף יגיע לכם בכל מסלול בנפרד?

בדוגמא זו ננסה להמחיש את ההבדלים בין תשלומי הפיצויים בין נפגע עבודה ובין הכרה בנכות כללית. עם זאת, חשוב לדעת כי אדם שלא יכול לקשר בין מקום העבודה לבין מחלתו, לא יוכל לנסות ולטעון אחרת.

תרחיש השוואתי של שני אנשים עם אותה מחלת ריאות COPD – 

כפי שאנו רואים, אדם שחלה ב-COPD בגלל תנאי עבודה צפוי לקבל פיצוי מוקדם יותר, בתנאים מקלים יותר, וייתכן שיקבל קצבה גבוהה יותר, אך עליו מוטל נטל ההוכחה כי חלה תוך כדי העבודה ועקב העבודה, וכמובן בכפוף למסקנותיו של רופא תעסוקתי או רופא כללי.

דוגמא למקרה של מחלת ריאות כפגיעה מעבודה

לאחרונה סיימנו לטפל בתיק משותף בו הוכחנו כי עובד בתעשיית הפרספקס אשר נחשף לחומרים מסוכנים במהלך עבודתו וחלה במחלת ריאות קשה. הצלחנו להביא להכרה בכך שהוא חלה כתוצאה מעבודה בשל "ליקוי רפואי עקב העבודה" – "מחלת מקצוע".

במסגרת ניהול תביעת נכות מעבודה בביטוח לאומי קיימים מספר סוגי פגיעות בעבודה אשר בגינן אפשר לתבוע. יודגש כי בכל אחת מסוגי הפגיעות בעבודה יש חובה להוכיח קשר סיבתי בין קרות התאונה או המחלה לבין הפגיעה על מנת לקבל הכרה של נפגע בעבודה ופיצוי כספי עקב כך. הראשונה מוכרת כתאונה 'קלאסית' כמו למשל צבעי הנופל מסולם, טבח הנכווה מסיר חם וכדומה, והיא מוגדרת על ידי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי כאירוע פתאומי שניתן להגדירו בזמן ובמקום. השניה נקראת מחלת מקצוע – פגיעה גופנית שאירעה עקב ובשל תהליכי עבודה כמו גם מחלה הנגרמת עקב חשיפה לגורמים מזיקים בעבודה, כמו למשל חשיפה לחומרים מזהמים ורעילים, חשיפה לרעש וכיוצא בזה, מכוח סעיף 85 לחוק הביטוח הלאומי.

אחד האתגרים בקבלת הכרה בפגיעה כמחלת מקצוע היא שמדובר ברשימה סגורה בחוק, והוספת מחלה מבוצעת רק על ידי שר העבודה והרווחה ובהתייעצות עם שר הבריאות.

על מנת להביא להקלת התהליך התפתח סוג פגיעה שלישי המכונה מיקרוטראומה, אשר הוגדרה על ידי הלכת בית משפט שהרחיבה את רשימת מחלות המקצוע המופיעות בחוק. בית המשפט קבע כי פגיעת מיקרוטראומה נובעת מפגיעות חוזרות ונשנות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר ( מיקרו ) עד שהצטברותן הביאו לנזק ממשי ( טראומה ) אצל הנפגע.

על מנת לקבל הכרה, הנפגע צריך להוכיח סדרה מסוימת של אירועים אשר כל אירוע מהווה פגיעה זעירה בפני עצמו, תוך כדי יצירת חבלות הנראות לעין והסמויות מהעין, כמו למשל עבודה עם כלים רוטטים מדי יום, צרידות ופגימה במיתרי הקול, התדרדרות בשמיעה, פגיעה במפרקים, בגידים או בשרירים כתוצאה מפעולות חוזרות ונשנות. יש לצרף לתביעה חוות דעת של רופא תעסוקתי, וכמו כן גם בתחום הרפואי הספציפי שבו אירעה הפגיעה.

לדוגמא: קלדנית אשר לקתה בדלקת בתעלות הקרפליות כתוצאה מהקלדה ממושכת ומרובה, יכולה להגיש תביעה בצירוף מסמכים רפואיים המתארים את היקף הפגיעה בכושר העבודה ובתפקוד היומיומי, חומרת הדלקת, הפגיעה בתנועת כף היד וכדומה, בצירוף חוות דעת של רופא תעסוקתי המקשר בין עבודת הקלדנית לבין מחלתה.

חשוב לציין כי מאחר ומדובר בפסיקה ולא בחוק, תביעת הכרה בפגיעת מיקרוטראומה הינה תביעה מורכבת וקשה להוכחה. בתיק זה הצלחנו להוכיח את הקשר בין עבודתו של הנפגע שגרמה לו לחשיפה לחלקיקי פרספקט לאורך שנים ארוכות לבין מחלת הריאות שלו, מכיוון שהחלקיקים גרמו לשריטות מיקרוסקופיות בתוך ריאותיו במשך תקופה ארוכה מאד, עד שאלו נפגעו קשות בתפקודן. על כן מומלץ להתייעץ עם עו"ד המתמחה בתחום זה עוד משלב הגשת התביעה על מסמכיה השונים.

מדוע חשוב לפנות אל עורך דין נזקי גוף לסייע לכם בתהליך?

עורך דין לנזקי גוף, מחלות מקצוע ופגיעה בעבודה בקיא ומיומן בתהליכי תביעה למוסד לביטוח לאומי בנושאים אלו. על מנת לקבל הכרה כנפגע עבודה או כנכה כללי בשל מחלת ריאה, יש צורך בהבנה מעמיקה של דרכי הפעולה של הוועדה הרפואית, דרכי קביעת אחוזי הנכות ועוד. על מנת להגיע לתוצאות המקסימליות האפשריות מבחינתכם יש צורך בתכנון אסטרטגיה מתאימה, בעמידה לוועדה רפואית ובציון כל הסימנים המעידים על כך שיש קשר ברור בין המחלה לבין העבודה במידה ויש. על מנת לעשות זאת יש לפנות לעורך דין מקצועי הבקיא בתחום ואשר יש לו הצלחות קודמות רבות.

משרד עו"ד ענת צפדיה

עורכת דין ענת צפדיה מתמחה במימוש זכויות רפואיות בביטוח לאומי. בעבר התמחתה בלשכה המשפטית של הביטוח הלאומי בתל אביב וצברה ניסיון רב בתחום. המשרד מסייע בתהליכים שונים מול הביטוח הלאומי, בליווי וייצוג בוועדות הרפואיות השונות, ומיצוי זכויות הנפגע, ועוסק בהענקת ייעוץ משפטי לעיריות, ארגונים וועדי עובדים בנושא מיצוי זכויות רפואיות של העובדים. עו"ד ענת צפדיה הינה מרצה בכירה בקורסים לוועדי עובדים, והן בקורסי גמול השתלמות בנושא ביטוח לאומי.

אם אתם מתמודדים עם תביעה מול ביטוח לאומי או זקוקים לייעוץ משפטי בנוגע לזכויותיכם, חשוב לפנות לעורך דין מנוסה שילווה אתכם בתהליך ויבטיח שתקבלו את מה שמגיע לכם. פנו עוד היום לקבלת ייעוץ משפטי וליווי מקצועי. למידע נוסף על שירותי המשרד והתמחות בתחום דיני הביטוח הלאומי, בקרו בעמוד של עו"ד ענת צפדיה.

שאלות ותשובות