מיקרוטראומה כתוצאה משימוש בכלים רוטטים – מהם התנאים להכרה כנזק עבודה?

פגיעות מצטברות מסוג מיקרוטראומה, ובמיוחד כאלה הנובעות מחשיפה ממושכת לכלים רוטטים, הן תופעה שאני נתקלת בה שוב ושוב במסגרת עבודתי כעורכת דין העוסקת בייצוג מול הביטוח הלאומי. למרות שמדובר בפגיעות אמיתיות, מתמשכות ולעיתים קשות מאוד – רבות מהן לא זוכות להכרה, פשוט כי לא מדובר בתאונה דרמטית, נפילה או שבר מסובך. במאמר הזה אני רוצה לשתף אתכם בכל מה שחשוב לדעת על התנאים להכרה במיקרוטראומה, איך מוכיחים קשר בין השימוש בכלים לבין הפגיעה, ואיך אפשר לממש את הזכויות שמגיעות לכם – מבלי להרים ידיים מול מערכת שלא תמיד רואה אתכם.

לפני הכל, מהי מיקרוטראומה?

מיקרוטראומה היא מונח משפטי שמגלם בתוכו סוג של פגיעת עבודה, אך לא מדובר בפציעה חד-פעמית ופתאומית אלא בפגיעה שנגרמת מהצטברות של נזקים קטנים לאורך זמן. כשמדובר בעובדים שנדרשים להשתמש בעבודתם באופן קבוע ורציף בכלים רוטטים – כמו פטישים פניאומטיים, מברגות תעשייתיות, מקדחות חציבה, מסורים חשמליים ועוד – הסיכון להיווצרות מיקרוטראומה גופנית הוא ממשי.

במשך השנים, בתי הדין לעבודה פיתחו הלכה פסוקה שמסדירה מתי ניתן להכיר בפגיעות מסוג זה כנובעות מן העבודה. למרות שהמוסד לביטוח לאומי אינו מכיר באופן אוטומטי בכל פגיעה כזו כ"מחלת מקצוע", הרי שבנסיבות מסוימות ולפי תנאים מסוימים – ניתן בהחלט להביא להכרה בפגיעה במסגרת תביעה של פגיעה בעבודה.

מהם התנאים המרכזיים להכרה במיקרוטראומה מעבודה עם כלים רוטטים? 4 פרמטרים מרכזיים

כדי שתביעה להכרה במיקרוטראומה כתוצאה משימוש בכלים רוטטים תתקבל, על המבוטח לעמוד במספר תנאים מצטברים. הנה סקירה מעמיקה של הדרישות העיקריות כפי שנקבעו בפסיקת בתי הדין לעבודה:

1. רציפות השימוש בכלים הרוטטים

היסוד הראשון והבסיסי להכרה הוא הוכחת שימוש תדיר ורצוף בכלים הרוטטים, באופן שמתקיים במשך תקופה משמעותית. השימוש לא חייב להיות יומיומי ממש, אך נדרש להוכיח שהשימוש היה חוזר ונשנה לאורך זמן, ובאופן קבוע כחלק מהותי מהעבודה.

2. תנועות חוזרות ונשנות

על העובד להוכיח כי העבודה כללה תנועות מונוטוניות חוזרות – כלומר, תנועות פיזיות החוזרות על עצמן בתדירות גבוהה, שמופעלות באותו אופן שוב ושוב. מדובר על תנועות שבמהותן יוצרות עומס על אותו אזור בגוף – למשל, פרק כף היד, כתף, עמוד שדרה, או גפיים תחתונות, תלוי בסוג הכלים ובעבודה.

3. קשר סיבתי בין העבודה לבין הנזק

העובד נדרש להוכיח קשר סיבתי רפואי בין העבודה לבין הליקוי הרפואי ממנו הוא סובל. לא די להוכיח שימוש בכלים רוטטים – יש להראות בעזרת חוות דעת רפואית כי קיים קשר בין השימוש לבין הפגיעה האורתופדית או הנוירולוגית שהתפתחה.

4. שלילת גורמים אחרים

לעיתים קרובות, הביטוח הלאומי ינסה לטעון כי הליקוי הרפואי ממנו סובל העובד נובע מגורמים אחרים – לדוגמה, גיל, עיסוקים פרטיים, או רקע רפואי קודם. לכן חשוב להיערך לכך מראש ולנסות לשלול השפעות חיצוניות אפשריות, במסגרת ניהול תיק ראיות חכם.

מתי מיקרוטראומה נחשבת "מחלת מקצוע"?

חשוב להבין: מחלת מקצוע היא רשימה סגורה של מחלות המופיעות בתקנות הביטוח הלאומי, וביניהן גם מחלות הקשורות לשימוש בכלים רוטטים. עם זאת, לא כל מיקרוטראומה תוכר כמחלת מקצוע, ולכן עובדים רבים נדרשים להגיש תביעה לפי מסלול "פגיעה בעבודה" מכוח תורת המיקרוטראומה.

במקרים שבהם קיימת התאמה בין המחלה לבין אחת המחלות המופיעות ברשימה – למשל תסמונת התעלה הקרפלית הנגרמת משימוש בכלים רוטטים ביד – ניתן לעיתים להגיש תביעה גם לפי שני המסלולים במקביל, תוך ניהול נכון של האסטרטגיה.

אלו מקצועות נחשפים באופן שכיח למיקרוטראומה מכלים רוטטים?

כדי להבין את ההקשר הרחב, להלן רשימה של מקצועות אשר חשופים יותר לפגיעות מסוג זה:

• עובדי בניין – שימוש במקדחות, פטישים פניאומטיים, ומסורי בטון.

• עובדי ייצור ותעשייה – מגע מתמשך עם מכונות רוטטות במפעלים.

• טכנאי רכב – שימוש בכלים רוטטים לפירוק והרכבה של חלקים.

• גננים – עבודה עם מסורים ומכסחות רוטטות.

• עובדי חשמל ותחזוקה – עבודה ממושכת עם מברגות, מקדחות וכדומה.

מזהים את עצמכם באחד מהעיסוקים? בכל אחד מהתחומים הללו, חשוב להוכיח רצף של חשיפה, ולתעד מבעוד מועד את מהות העבודה.

מה כולל התהליך המשפטי להגשת תביעה במקרה של מיקרוטראומה?

לפני פנייה לביטוח לאומי, אני מלווה את לקוחותיי בתהליך מסודר הכולל:

1. איסוף מידע רפואי – כולל אבחנות, בדיקות הדמיה וחוות דעת רפואית.

2. תיעוד סביבת העבודה – מכתבי ממונים, דו"חות נוכחות, תיאורי תפקיד.

3. בניית טיעון משפטי מדויק – לפי תורת המיקרוטראומה והפסיקה הרלוונטית.

4. הגשת התביעה – למוסד לביטוח לאומי, בליווי ייצוג מלא.

5. ייצוג בוועדות רפואיות – לדיון באחוזי הנכות והשלכות הפגיעה.

6. ערעור במידת הצורך – על החלטות שגויות או אחוזי נכות נמוכים מדי.

טיפ זהב איך להגדיל את הסיכוי להכרה? עובדים רבים נכשלים בתביעתם עקב חוסר תיעוד מספק של תנאי עבודתם. לכן, ההמלצה החשובה ביותר היא להתחיל לתעד את העבודה – סוג הכלים, משך השימוש, תדירות, עומסים פיזיים – כבר כשמתעורר חשד לפגיעה. אני ממליצה גם לשוחח עם קולגות וממונים ולקבל מהם אישורים או מכתבים שיכולים לתמוך בתיאור העבודה בפועל. ראיות מסוג זה עשויות להיות קריטיות.

ההבדלים בין מחלת מקצוע לבין מיקרוטראומה

האם אפשר לקבל קצבת נכות עקב מיקרוטראומה?

בהחלט. לאחר ההכרה כפגיעה בעבודה, העובד מופנה לוועדה רפואית אשר קובעת את אחוזי הנכות שלו. במידה והנכות היא זמנית – יינתן מענק חד פעמי. אם הנכות קבועה או גבוהה, העובד יקבל קצבת נכות מעבודה.

האם ניתן להגיש תביעה גם אם הפסקתי לעבוד?

כן. גם אם העובד הפסיק את עבודתו מכל סיבה שהיא – ניתן להגיש תביעה בתוך שנה מהתפרצות הסימפטומים, ובתנאי שניתן להוכיח קשר לעבודה הקודמת.

מאחורי הקלעים של הפגיעה: ככה תובעים נכון במקרה של מיקרוטראומה ונלחמים על הזכויות שלכם

בהמשך למה שכבר הצגתי, חשוב להבין שדווקא הפגיעות ה"בלתי נראות" כמו מיקרוטראומה הן אלה שמציבות אתגרים ייחודיים בהתמודדות מול המוסד לביטוח לאומי. בעוד שתאונה בעבודה היא ברורה ומיידית – נפילה, חתך, שבר – הרי שמיקרוטראומה נוצרת לאט, בהדרגה, עד שלפתע אדם מוצא את עצמו עם נזק גופני משמעותי שמגביל אותו לחלוטין בעבודה ואפילו בחיי היום-יום.

כאן בדיוק נכנסת החשיבות של ליווי משפטי נכון. פעמים רבות מגיעים אליי אנשים שכבר ניסו להגיש תביעה לבד – ונדחו.
למה? כי לא תיארו נכון את מהות העבודה, לא צירפו חוות דעת מתאימה, או שלא הדגישו את תדירות ועומס החשיפה לכלים הרוטטים. לפעמים, אפילו ניסוח לא מדויק או חוסר הסבר רפואי משכנע גורם לדחיית התביעה.

מהניסיון שלי, הדרך הנכונה להתמודד עם תביעה כזו היא לבנות את הסיפור מהיסוד, ממש כמו תיק פלילי: מה עשה העובד בכל יום, כמה שעות השתמש בכלי מסוים, מה היו התחושות שהחלו להופיע (כאבים, נימול, חולשה), מתי הן החריפו, ואילו טיפולים קיבל. בנוסף, אני תמיד דואגת להשיג חוות דעת רפואית ממומחה מקצועי בתחום האורתופדיה או הנוירולוגיה – שהיא זו שתקשור את הפגיעה לעבודה בצורה מקצועית, חד-משמעית, ואמינה מול ביטוח לאומי.

בנוסף, אם יש עובדים נוספים באותו מקום עבודה שחוו פגיעות דומות, ניתן לעיתים להסתייע בעדותם לחיזוק התיק. זה מה שנקרא "הקשר התעסוקתי" – והוא חלק בלתי נפרד מהצלחת התביעה.

אני מזכירה שוב: גם אם נדחיתם, אין זה סוף הדרך. אפשר וצריך לערער. ההבדל בין דחייה להכרה הוא לעיתים לא בטיב הפגיעה – אלא בטיב הייצוג. ואני כאן בדיוק בשביל זה.

מיקרוטראומה – אל תישארו לבד מול המערכת

לסיכום, מיקרוטראומה כתוצאה משימוש בכלים רוטטים היא עילה לגיטימית לתביעה מול ביטוח לאומי – אך מדובר בתביעה מורכבת הדורשת הכנה משפטית ורפואית יסודית. משרד עו"ד ענת צפדיה מלווה מזה שנים נפגעי עבודה ומחלות מקצוע, כולל מקרים של מיקרוטראומה, ומוביל את לקוחותיו אל עבר הכרה, קצבה ותוצאה.

אני מזמינה אתכם לפנות אליי לייעוץ ראשוני, בו נבחן יחד את סיכויי התביעה ונבנה אסטרטגיה מדויקת להכרה בזכויות שלכם. עם ניסיון של אלפי תיקים והצלחות מוכחות, אתם בידיים טובות.