פגיעה נפשית עקב מצב בטחוני

המציאות הישראלית ובמיוחד מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" הפכה את העורף לחזית. אלפי אזרחים מתמודדים לא רק עם האיום הפיזי של טילים ורסיסים אלא עם פגיעה נפשית עקב מצב בטחוני שאינה מרפה. בין אם מדובר באנשים שנכחו בלב התופת וחווים פוסט-טראומה (PTSD) ובין אם מדובר באזרחים ששגרת חייהם שובשה לחלוטין בשל חרדות מאזעקות בלתי פוסקות החוק מכיר בכאב השקוף הזה. במאמר זה נעשה סדר במסלולי ההכרה השונים, נסביר מהן הזכויות לטיפול נפשי מיידי, וכיצד מתרגמים את הסבל הנפשי לאחוזי נכות ופיצוי כספי.

הספקטרום הנפשי: מחרדה נקודתית ועד פוסט טראומה

כאשר אנו מדברים על פגיעות נפשיות בעקבות המצב הביטחוני חשוב להבין כי מדובר בספקטרום של תגובות. בקצה האחד של הסקאלה נמצאת "תגובת דחק חריפה" (Acute Stress Reaction). זוהי תגובה נורמלית למצב לא נורמלי המופיעה מיד לאחר החשיפה לאירוע המפחיד, כמו נפילת טיל בקרבת מקום או שמיעת אזעקה בזמן מקלחת.

תגובה זו כוללת דפיקות לב מואצות, רעד, בלבול ופחד עז, אך ברוב המקרים היא חולפת מעצמה תוך מספר ימים או שבועות. בקצה השני של הסקאלה נמצאת הפרעת הדחק הפוסט-טראומטית (PTSD).

כאן מדובר בפגיעה עמוקה ומתמשכת יותר שאינה חולפת מעצמה. הסובלים מפוסט טראומה חווים את האירוע הטראומטי שוב ושוב באמצעות פלאשבקים וסיוטים, נמנעים ממקומות או מצבים המזכירים את הטראומה וסובלים מעוררות יתר ומקשיי שינה.

אוכלוסיית הנפגעים במלחמה הנוכחית אינה הומוגנית. ישנם את אלו שהיו ב"עין הסערה" כמו ניצולי המסיבה ברעים, תושבי העוטף ששהו בממ"דים שעות ארוכות תחת איום ממשי על חייהם או חיילים ואזרחים שנכחו בזירות לחימה.

עבורם הסיכון לפוסט-טראומה מורכבת הוא גבוה. מצד שני קיימת קבוצה גדולה מאוד של אזרחים המוגדרים כנפגעי "מעגל שני ושלישי". אלו אנשים שלא נפצעו פיזית ולא ראו מחבלים בעיניים אך שגרת חייהם בצל האזעקות, הריצות התכופות למרחב המוגן והחשיפה לתכנים קשים בחדשות יצרו אצלם שחיקה נפשית עמוקה וחרדות המשבשות את התפקוד היומיומי.

החוק הישראלי מכיר בשתי הקבוצות הללו כזכאיות לסיוע, אך הדרך להוכחת הנזק עשויה להיות שונה.

עזרה ראשונה לנפש: "נוהל חרדה" ומרכזי חוסן

עוד לפני שמדברים על תביעות נכות ופיצויים כספיים,המדינה מעמידה לרשות הנפגעים עזרה ראשונה נפשית שמטרתה למנוע את התקבעות הטראומה.

הביטוח הלאומי מפעיל "נוהל חרדה" המאפשר לכל אדם החש מצוקה נפשית עקב אירוע איבה, לקבל סל של טיפולים פסיכולוגיים מידיים, ללא צורך בהוכחת נכות או במעבר ועדות רפואיות.

הטיפול ניתן בדרך כלל במרכזי החוסן הפזורים ברחבי הארץ, במרפאות לבריאות הנפש או אצל מטפלים פרטיים שבהסדר. במסגרת זו ניתן לקבל בדרך כלל בין 12 ל-24 מפגשים טיפוליים במימון מלא. ישנה חשיבות מסוימת בפנייה לטיפול הזה, לא רק לצורך ההקלה הנפשית אלא גם לצורך בניית התיק המשפטי העתידי. אחד הקשיים הגדולים בתביעות מאוחרות הוא היעדר "רצף טיפולי" או תיעוד בזמן אמת.

פנייה למרכז חוסן או לחדר מיון בסמוך לאירוע יוצרת "מסמך עוגן" המעיד על כך שהמצוקה אכן החלה בעקבות האירוע הביטחוני ולא בשל נסיבות חיים אחרות. אם אתם סובלים מחרדות, קשיי שינה או מועקה בעקבות המצב אל תחכו שהזמן יעשה את שלו גשו לקבל טיפול ותעדו זאת.

באיזה כובע אתם תובעים? נפגע איבה מול נפגע עבודה

לאחר שלב הטיפול הראשוני ואם המצוקה הנפשית נמשכת ופוגעת בתפקוד מגיע השלב של הגשת התביעה להכרה בנכות. כאן עומדות בפני הנפגע שתי דלתות עיקריות: הדלת הראשונה והנפוצה יותר בהקשר של אירועי טרור, היא של נפגעי פעולת איבה. מסלול זה מיועד לכל אזרח שנפגע מפעולת טרור או מלחמה בין אם היה בביתו, ברחוב או במקום בילוי. הזכויות במסלול זה דומות מאוד לזכויות נכי צה"ל והן כוללות תגמולים חודשיים, מימון טיפולים רפואיים ונפשיים לכל החיים והטבות רווחה נרחבות.

הדלת השנייה היא של פגיעה בעבודה ומחלות מקצוע. אם האירוע הטראומטי התרחש בזמן העבודה, בדרך לעבודה או בחזרה ממנה, ניתן לתבוע הכרה כנפגע עבודה. דוגמאות לכך יכולות להיות נהג אוטובוס שתפסה אותו אזעקה בכביש, קופאית שחוותה התקף חרדה עקב נפילה סמוכה לסופרמרקט או עובדים חיוניים שנחשפו למראות קשים במסגרת תפקידם.

במקרים מסוימים ניתן לבחור בין המסלולים ובאחרים החוק מכתיב את המסלול. ייעוץ משפטי מוקדם יסייע לכם לבחור במסלול המיטיב עמכם ביותר.

"חרבות ברזל": הקלות ומסלולים ירוקים

לאור ההיקף חסר התקדים של הפגיעות במלחמת "חרבות ברזל" יזם הביטוח הלאומי שורה של הקלות כדי לזרז את הטיפול בתביעות. הוגדרו "מסלולים ירוקים" עבור אוכלוסיות ספציפיות כגון תושבי העוטף שפונו מבתיהם וניצולי מסיבת הנובה. עבור קבוצות אלו הליך ההכרה הראשוני פשוט יותר ולעיתים אין צורך להוכיח נוכחות באירוע בצורה מורכבת שכן המדינה מכירה בכך שעצם השהות באזורים אלו מהווה חשיפה לאירוע איבה.

עם זאת חשוב להדגיש כי "מסלול ירוק" אינו אומר שאחוזי הנכות ניתנים אוטומטית: עדיין יש צורך לעבור ועדה רפואית (פיזית או על סמך מסמכים) שתקבע את חומרת הפגיעה ואת שיעור הנכות.

עבור מי שאינו נמנה עם אוכלוסיות המיקוד הללו נטל ההוכחה נותר רגיל, כלומר עליו להוכיח את קרות האירוע (אישור משטרה, מיקום הנפילה), את הקשר הסיבתי בינו לבין המצב הנפשי ואת הנזק שנגרם. גם מי שגר במרכז הארץ ופיתח חרדה קשה עקב מטח טילים חריג, יכול להיות מוכר, אך עליו לבנות את התיק בצורה מסודרת ומשכנעת יותר.

איך מוכיחים פגיעה שאי אפשר לראות?

האתגר הגדול ביותר בתביעות בגין פגיעה נפשית הוא שהפגיעה היא "שקופה". אין צילום רנטגן לחרדה ואין בדיקת דם לדיכאון. ההוכחה מתבססת כמעט כולה על התיעוד הרפואי ועל התרשמות הוועדה.

כדי לבסס תביעה מוצלחת חובה להציג רצף טיפולי. תלונות חד פעמיות לרופא המשפחה אינן מספיקות. יש צורך בסיכומי ביקור אצל פסיכיאטר או פסיכולוג המעידים על טיפול עקבי.

אם ניתן טיפול תרופתי יש להציג מרשמים ואישורי רכישה המעידים על נטילת התרופות בפועל. בנוסף לתיעוד הרפואי ישנה חשיבות רבה להוכחת הפגיעה התפקודית. הביטוח הלאומי מפצה על אובדן כושר תפקוד ולא רק על סבל.

מסמכים המעידים על ירידה בהיקף המשרה, ימי מחלה מרובים, קשיים בלימודים או עדויות של בני משפחה על הסתגרות ושינויים בהתנהגות יכולים לחזק משמעותית את הטענה. אחד המכשולים הנפוצים הוא טענת "מצב קודם". הביטוח הלאומי עשוי לטעון שהחרדה נובעת מאירועי עבר או מאישיות החרדתית ולא מהמצב הביטחוני. במקרים אלו התפקיד שלנו הוא להוכיח כי האירוע הביטחוני הוא ה"טריגר" המשמעותי שהוביל להתפרצות המחלה או להחמרה ניכרת במצב שהיה יציב עד כה.

אל תשאירו את הנפש מאחור

פגיעה נפשית עקב מצב בטחוני היא פציעה לכל דבר ועניין גם אם היא אינה מדממת כלפי חוץ. אלפי ישראלים נושאים עמם את צלקות המלחמה בשקט תוך ניסיון להמשיך בשגרה בלתי אפשרית.

המדינה מעמידה לרשותכם משאבים לטיפול ופיצוי ואין שום סיבה לוותר עליהם. מיצוי הזכויות הוא הצעד הראשון בדרך לשיקום ולהחזרת השליטה בחיים.

במשרדנו אנו מלווים נפגעי חרדה ופוסט טראומה בהליכים מול הביטוח הלאומי ומשרד הביטחון כדי להבטיח שקולכם יישמע ושזכויותיכם ימומשו במלואן. בדקו עוד היום מהן הזכויות בביטוח לאומי המגיעות לכם.