מיגרנה כרונית היא מצב נוירולוגי משתק המוביל לאובדן ימי עבודה ופגיעה כלכלית קשה. רבים נוטים לזלזל בתופעה ולראות בה כאב ראש חולף אך בפועל מדובר במחלה הפוגעת ביכולת לעבוד ולהתפרנס. המערכת מאפשרת לקבל הכרה כנכות כללית במידה והפגיעה התפקודית ותדירות ההתקפים מוכחות כראוי בוועדות הרפואיות.
הצרות של מיגרנה
התקף מיגרנה מלווה לרוב בבחילות קשות, רגישות קיצונית לאור ולרעש, והשבתה מוחלטת בחדר חשוך למשך ימים ארוכים. מיגרה שואבת את כל משאבי האנרגיה של הגוף וגורמת לנו לעצור לחלוטין בכאבים. גם לאחר שהכאב החד חולף, קיים שלב התאוששות המלווה בעייפות כבדה וקשיי ריכוז המונעים חזרה מיידית לתפקוד.
אם יש לכם מיגרה פעם בכמה שנים, ניחא. אולם אם אתם כבר ניצלתם את כל ימי המחלה הצבורים שלכם, מיגרנה פוגעת ביכולת ההשתכרות. היעדרויות תכופות ופתאומיות אף יכולות להביא לאובדן מקום העבודה שלכם, הכל בגלל מצב רפואי שלא כולם מבינים.
תנאי הסף להכרה במיגרנה במוסד לביטוח לאומי
המוסד לביטוח לאומי אינו מפצה אזרחים על עצם קיומו של כאב ראש פיזי, אלא בוחן את ההשלכות הישירות של הכאב על כושר ההשתכרות. בהקשר של מיגרנה, המוסד בוחן את מידת הפגיעה במבקש. ההנחיה היא שכאשר יש כאב ראש ראשוני בעוצמה בינונית עד קשה בתדירות של 4 ימים בחודש לפחות, תיקבע נכות לפי סעיף 29 (5)(א) לפי ספר הליקויים.
במסלול של תביעת נכות כללית הדרישה החוקית המרכזית היא להוכיח ירידה של חמישים אחוזים לפחות ביכולת לעבוד ולהתפרנס עקב המצב הרפואי. בנוסף יש לעבור סף רפואי בסיסי של אחוזי נכות המצטברים לשיעור הנדרש בחוק כדי שהוועדה תדון כלל באובדן כושר העבודה. הוכחת הפגיעה ביכולת לעמוד בדרישות שוק העבודה, היא הבסיס החוקי לקבלת קצבה חודשית קבועה אשר תספק רשת ביטחון כלכלית בתקופות של אובדן הכנסה.
במצבים מסוימים, מיגרנות יכולות להיות מוכרות במסלול של פגיעה בעבודה. כאשר פרוץ המיגרנות או החמרתן קשורים באופן ישיר לאירוע חריג בעבודה כגון חבלת ראש, חשיפה לחומרים מסוכנים, או אירוע דחק קיצוני, תיאורטית ניתן להכיר במיגרנה כפגיעה בעבודה. עם זאת, חשוב להבין שמיגרנה אינה מחלת מקצוע מוכרת בחוק הביטוח הלאומי.
מעבר לכך, לא ניתן להכיר במיגרנה כנובעת ממיקטראומה. מיקרוטראומה נועדה לפצות עובדים שנפגעו כתוצאה מפעולות פיזיות זעירות, חוזרות ונשנות לאורך זמן (כמו נזק לשורש כף היד מהקלדה רצופה). בתי הדין לעבודה קבעו בצורה חד משמעית כי לא ניתן ליישם את עילת המיקרוטראומה על לחץ נפשי מתמשך או על עומס קוגניטיבי. מאחר שמיגרנה היא תסמונת נוירולוגית שמושפעת לרוב ממתח, עייפות או עבודה מול מסך, תביעות מיקרוטראומה על מיגרנה נדחות לרוב על הסף.
הלכה שנקבעה בבג"ץ 4690/97:
"על פי ההלכה מתח נפשי מתמשך אינו מבסס הכרה במצב נפשי כפגיעה בעבודה ויש לבודד את האירוע החריג ולבחון את השפעתו. המיקרוטראומה הפסיכיאטרית לא הוכרה בפסיקה".
אז איך כן אפשר אולי להכיר במיגרנה כפגיעה בעבודה?
- חבלת ראש פיזית: מכה חזקה בראש בזמן העבודה שהובילה לפרוץ ההתקפים.
- חשיפה נקודתית: חשיפה פתאומית וחד פעמית לחומרים כימיים, רעלנים או ריחות עזים שהובילו להתקף משתק שבעקבותיו המצב הפך לכרוני.
- דחק נפשי קיצוני (סטרס חריג): ויכוח קולני, סוער וחריג מאוד עם לקוח או מנהל, או אירוע מלחיץ באופן קיצוני (כגון שוד או אירוע ביטחוני במקום העבודה), אשר מיד לאחריו הופיעה המיגרנה.
כיצד להוכיח תדירות עוצמה וירידה בתפקוד
איסוף הראיות הוא השלב המרכזי בבניית התיק הרפואי לקראת הגשת הבקשה. עורך דין יפעל להנחות אתכם כיצד לנהל יומן מיגרנות מסודר ורציף המתעד כל התקף בפירוט כולל תאריכים משך זמן ההשבתה תסמינים נלווים והתרופות שניטלו. יומן זה מהווה ראיה אובייקטיבית המסייעת לשקף את חומרת המצב לאורך זמן. בנוסף יש לאסוף אישורי מחלה ממקום העבודה המעידים על היעדרויות תכופות בגין כאבי ראש סיכומי ביקור קבועים אצל רופא נוירולוג מלווה, וכן הצגת מרשמים לטיפולים ייעודיים ומתקדמים כגון זריקות ביולוגיות המעידים על כך שמוצו אפשרויות הטיפול השמרניות אך ההשבתה נותרה בעינה.
שילוב של כלל המסמכים הללו מייצר תמונה קלינית ותפקודית שלמה המקשה על הוועדה להתעלם ממידת ההשבתה. הצגת הנתונים כראוי נשענת על היכולת להוכיח שהטיפול אינו מספק מענה מלא וכי ההתקפים ממשיכים לשבש את השגרה חרף הניסיונות הרפואיים לבלום אותם.
|
⭐ שימו לב ⭐ הסתמכות על ביקורים אצל רופא משפחה בלבד ללא מעקב נוירולוגי רציף ותיעוד מדויק של מספר ההתקפים בחודש מובילה לרוב לדחיית התביעה בוועדות הרפואיות. |
ניהול התיק הרפואי לקראת הוועדה
אחד האתגרים הגדולים בדיונים הנוגעים למיגרנה הוא מועד הבדיקה הפיזית. ברוב המקרים ביום שבו תתייצבו מול הוועדה לא תסבלו מהתקף פעיל ותיראו בריאים לחלוטין כלפי חוץ. רופאי הוועדה אינם רואים אתכם בחדר החשוך כשהכאב משתק אתכם ולא חווים את חוסר האונים שמלווה את ההתקף. בדיוק בנקודה זו הליך של ייצוג בוועדות רפואיות מקבל משמעות מכרעת.
עורך הדין מכין את הפונה מראש וממקד את הדיון במסמכים הכתובים במקום בהתרשמות הרגעית של הצוות הבודק. ההדרכה המשפטית מסייעת לכם לתאר את ימי ההשבתה את תופעות הלוואי של התרופות ואת ההשלכות הישירות על מקום העבודה בצורה עניינית וברורה. ניהול נכון של הדיון מבטיח שהשפה הרפואית שבה נכתבו המסמכים תתורגם לאחוזי נכות הולמים המשקפים נאמנה את הפגיעה באיכות החיים וביכולת להתפרנס.
פעולה משפטית מקדימה למניעת קריסה כלכלית
התמודדות יומיומית עם מיגרנות קשות שוחקת את הגוף ואת הנפש. המתנה ממושכת וניסיון להחזיק מעמד עד לרגע שבו תפוטרו ממקום העבודה או תרוקנו את החסכונות שלכם הם טעות שעלולה לעלות ביוקר למשפחה כולה. בניית רשת ביטחון כלכלית דרך המוסד לביטוח לאומי היא פעולה מונעת והכרחית שנועדה להגן עליכם ועל עתידכם. הכרה משפטית נכונה מאפשרת לכם להתמקד בטיפול הרפואי ולנוח בעת הצורך מבלי לחיות בחרדה מתמדת מפני העתיד הכלכלי. לשם כך רצוי לבצע פנייה לשיחת ייעוץ ללא התחייבות כדי לבחון את הנתונים שלכם לעומק. שיחה מקצועית ואישית מול עורכת הדין ענת צפדיה תספק לכם את ההכוונה הנדרשת ותאפשר לבנות אסטרטגיה חוקית נכונה אל עבר מיצוי זכויותיכם הרפואיות מול מוסדות המדינה.
