פגיעה שורשית L4 S1: אחוזי נכות לפי סעיף 37 וסעיף 32

פגיעה שורשית ברמות L4-L5-S1 פוגעת בשורשים העצביים שמעצבבים את הרגל, ומתבטאת בכאב מקרין, נימול, חולשה ולעיתים בצניחת כף רגל. כאשר מגיעים לשאלת אחוזי הנכות, רבים מופתעים לגלות עיקרון מרכזי: תוצאת MRI המדגימה פריצת דיסק אינה כשלעצמה אחוז נכות. הדרגה נקבעת על סמך שני ממצאים אובייקטיביים – מידת ההגבלה בתנועות עמוד השדרה, וקיומו של ממצא נוירולוגי מתועד.

ההבנה של שני הצירים האלה, ושל האופן שבו הם נשקלים ואף משתקללים יחד, היא שקובעת אם התיק ימוצה במלואו. מאמר זה מסביר כיצד מדורגת פגיעה שורשית L4-S1, לפי אילו סעיפים, באילו מסלולים ניתן לתבוע, ומה מכריע את התוצאה בפועל.

 

מה זו פגיעה שורשית L4-S1

פגיעה שורשית היא לחץ או גירוי על שורש עצבי בעמוד השדרה, לרוב עקב פריצת דיסק, היצרות תעלת השדרה או חבלה. השורשים המותניים-עצתיים אחראים לתחושה ולכוח ברגל, וכל רמה מציגה תמונה קלינית אופיינית: פגיעה ב-L4 מתבטאת בכאב בפן הקדמי של הירך ובחולשה ביישור הברך; פגיעה ב-L5 בתסמינים בצד החיצוני של השוק ובגב כף הרגל, עד כדי צניחת כף רגל; ופגיעה ב-S1 בתסמינים בחלק האחורי של הרגל ובהחלשת רפלקס הקרסול.

התמונה כוללת לרוב סיאטיקה, שינויי תחושה, חולשה ושינויי רפלקסים, ובמצבים חמורים אף סימני אזהרה של תסמונת זנב הסוס המחייבים טיפול דחוף. האבחון נשען על MRI להדגמת הלחץ על השורש, ועל בדיקת EMG לתיעוד הפגיעה התפקודית בעצב – שהיא הראיה האובייקטיבית המשמעותית ביותר בוועדה.

 

אחוזי הנכות: שני צירים ברשימת הליקויים

פגיעה שורשית נבחנת בשני צירים. הסעיף המקשר הוא סעיף 37(10), הקובע לגבי תסמונת בקע דיסק כי אם התרפאה – 0%, וכשקיימות הפרעות נקבעים אחוזי הנכות לפי הגבלת התנועות בקטע המתאים או לפי הממצא הנוירולוגי. תחילה, ציר עמוד השדרה:

סעיף 37(7) – הגבלת תנועות עמוד השדרה המותני נכות
בצורה קלה 10%
בצורה בינונית 20%
בצורה קשה 30%

וכאשר קיים ממצא נוירולוגי, כגון פגיעה בעצב הישיאדי, הדירוג נעשה לפי סעיף העצבים:

סעיף 32(1) – העצב הישיאדי נכות
שיתוק חלקי קל 10%
שיתוק חלקי בינוני 20%
שיתוק חלקי קשה 40%
שיתוק מלא 60%

 

שקלול אורתופדי ונוירולוגי

נקודה שרבים אינם מודעים לה: מאותה פריצת דיסק עשויות לנבוע שתי נכויות נפרדות – נכות אורתופדית, בגין הגבלת תנועות הגב לפי סעיף 37, ונכות נוירולוגית, בגין הפגיעה בעצב לפי סעיף 32. לפי הפסיקה, בהתקיים ממצאים אובייקטיביים לשתיהן, ניתן לשקלל אותן יחד, כך שהתוצאה הסופית גבוהה מכל אחת בנפרד. זו אחת הסיבות המרכזיות לכך שתיעוד נוירולוגי מלא, ולא רק צילום גב, עשוי לשנות מהותית את התוצאה.

 

המצב האובייקטיבי קובע, לא הכאב

טעות נפוצה היא להניח שכאב עז או ממצא ב-MRI מזכים אוטומטית באחוזים. הפרמטרים המדורגים הם אובייקטיביים – הגבלת טווח התנועה בבדיקה והממצא הנוירולוגי – ולא עוצמת הכאב הסובייקטיבית. סעיף 37(10) אף קובע במפורש שדיסק שהתרפא מדורג ב-0%. לכן הקובע אינו תמונת ה-MRI לבדה, אלא הממצאים בבדיקה הגופנית וב-EMG, ואופן תיעודם לקראת הוועדה.

 

באיזה מסלול תובעים

פגיעה שורשית עשויה להתברר בכמה מסלולים. במסלול פגיעה בעבודה קיימים שני נתיבים: תאונת עבודה, כאירוע חד ומזוהה, או מיקרוטראומה, כנזק מצטבר מפעולות חוזרות – הבחנה שנדונה בכאבי גב ופריצת דיסק כתאונת עבודה או מיקרוטראומה. במסלול נכות כללית נבחנת הפגיעה כשאינה קשורה לעבודה, ובמסלול תאונת דרכים נקבעת הנכות לפי חוק הפלת"ד בידי מומחה מטעם בית המשפט, כמפורט בתאונת דרכים בדרך לעבודה.

במסלול פגיעה בעבודה, דרגה של 9%-19% מזכה במענק חד-פעמי, ומ-20% ומעלה בקצבה. שקלול הנכות האורתופדית והנוירולוגית, ולעיתים תקנה 15, עשויים להביא את הדרגה לטווח הקצבה.

 

שאלות ותשובות נפוצות

לפי איזה סעיף נקבעים אחוזי הנכות בפגיעה שורשית?

לפי סעיף 37(7) להגבלת תנועות עמוד השדרה המותני (10%, 20% או 30%), ולפי סעיף 32(1) לפגיעה בעצב הישיאדי (10%-40% חלקי, 60% מלא). סעיף 37(10) קובע שדיסק עם הפרעות מדורג לפי הגבלת התנועה או לפי הממצא הנוירולוגי.

האם אפשר לקבל אחוזים גם על הגב וגם על העצב?

לפי הפסיקה, בהתקיים ממצאים אובייקטיביים, ניתן לשקלל נכות אורתופדית יחד עם נכות נוירולוגית מאותה פריצת דיסק. לכן תיעוד נוירולוגי מלא, לרבות בדיקת EMG, חשוב במיוחד.

יש לי MRI עם פריצת דיסק – האם זה מספיק לאחוזים?

לא בהכרח. הדרגה נקבעת לפי הגבלת התנועה בבדיקה ולפי ממצא נוירולוגי מתועד, ולא לפי ההדמיה לבדה. דיסק שהתרפא מדורג ב-0%, ולכן חשוב לתעד את המצב התפקודי בפועל.

 

פגיעה שורשית היא מן הפגיעות שבהן הפער בין תיק בנוי לתיק חסר בא לידי ביטוי חד במיוחד, בשל השקלול בין הצירים והצורך בתיעוד נוירולוגי. אם אתם מתמודדים עם פגיעה כזו, בין בעבודה ובין בתאונה, בחינה מוקפדת של התיק יכולה לשנות את התוצאה. משרדי עומד לרשותכם לבירור ראשוני.


אנו משקיעים מאמצים רבים כדי לספק לכם תוכן איכותי ומדויק. עם זאת, חשוב להדגיש שהמידע המובא כאן אינו ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ככזה. העולם המשפטי דינמי ומשתנה, ולכן כל שימוש במידע הוא על אחריותכם האישית בלבד.

תמונה של עורך דין ענת צפדיה
עורך דין ענת צפדיה

בעלת משרד המתמחה במימוש זכויות רפואיות בביטוח לאומי, התמחתה בלשכה המשפטית של הביטוח הלאומי בתל אביב וצברה ניסיון רב בתחום. למשרד ידע והבנה רבה בניהול תהליכים מול הביטוח הלאומי, ניסיון עשיר בליווי וייצוג בועדות הרפואיות השונות, עד מיצוי זכויות הנפגע.

שיחה עם ענת צפדיה
ענת צפדיה משרד עו"ד ביטוח לאומי
מחובר/ת
למעבר מהיר לשיחת ווטאסאפ עם ענת צפדיה > >