ירידה בשמיעה וטנטון בעבודה: האם זו מחלת מקצוע?

התמודדות עם פגיעה בשמיעה וטנטון המלווה אליה, מייצרת תסכול עמוק ופוגעת משמעותית בתקשורת הבין אישית. עם זאת, בהינתן שעומדים בקריטריונים המשפטיים והרפואיים בחוק הביטוח הלאומי, ניתן לבנות תיק ראיות מבוסס ולהגיש בקשה לפיצויים.

 

מהו טינטון ואיך רעש בעבודה פוגע בשמיעה?

טינטון מוכר בעגה הרפואית כטיניטוס ומתואר כתחושת שמיעת רעש שאין לה מקור חיצוני בסביבה. הרעש יכול להופיע כצפצוף, המהום, צלצול או פעימות, והוא עשוי להיות מורגש באוזן אחת או בשתיהן. תופעה זו מלווה פעמים רבות תחושה של אטימות באוזניים וקושי ממשי להתרכז בסביבה שקטה, במיוחד בשעות הלילה כאשר רעשי הרקע פוחתים.

מנגנון הפגיעה מתחיל עמוק בתוך האוזן הפנימית, באזור הנקרא שבלול, שם ממוקמים תאי שערה זעירים שתפקידם לתרגם את גלי הקול לאותות חשמליים המועברים למוח. חשיפה ממושכת ויומיומית למפלסי רעש גבוהים גורמת לנזק מצטבר ובלתי הפיך לאותם תאי שערה עדינים. תופעה זו נבחנת לרוב במסגרת תביעות של פגיעה בעבודה ומחלות מקצוע, בשל אופייה המצטבר.

ירידה עצבית מול ירידה הולכתית בשמיעה

בחינה משפטית של תביעות על נזקי שמיעה, דורשת הבחנה בין סוגי הפגיעות האפשריות. ירידה הולכתית בשמיעה מתרחשת כאשר ישנה חסימה או פגיעה מכנית במעבר גלי הקול באוזן החיצונית או התיכונה, למשל עקב הצטברות שעווה, נוזלים, דלקות או פגיעה בעור התוף.

לעומת זאת, ירידה תחושתית עצבית נובעת מפגיעה ישירה באוזן הפנימית או בעצב השמיעה. פגיעה כתוצאה מחשיפה לרעש תעשייתי או תעסוקתי, מתבטאת כמעט באופן בלעדי כירידה תחושתית עצבית. הבחנה זו מהווה נדבך מרכזי בבניית התיק הרפואי, שכן רופאים בוועדות רפואיות יבחנו בקפידה את סוג הירידה כדי לשלול גורמים חיצוניים שאינם קשורים לתנאי העבודה.

מאפיין הבחינה ירידה הולכתית ירידה תחושתית עצבית
מיקום ומנגנון הפגיעה חסימה או פגיעה מכנית במעבר גלי הקול באוזן החיצונית או התיכונה. פגיעה ישירה באוזן הפנימית או בעצב השמיעה.
גורמים ודוגמאות הצטברות שעווה, נוזלים, דלקות או נזק לעור התוף. נזק מצטבר לתאי השערה באוזן או לעצב.
קשר לרעש תעסוקתי מקור הפגיעה הוא לרוב חיצוני ואינו קשור לתנאי הרעש במקום העבודה. פגיעה כתוצאה מחשיפה לרעש תעשייתי או תעסוקתי מתבטאת כמעט באופן בלעדי בסוג ירידה זה.
משמעות בוועדה הרפואית גילוי ירידה מסוג זה עלול לשלול את הקשר הסיבתי בין הפגיעה בשמיעה לתנאי העבודה. מהווה נדבך מרכזי בבניית התיק הרפואי והוכחת הפגיעה ממחלת מקצוע או מיקרוטראומה.

 

המסגרת המשפטית להכרה בטינטון כפגיעה עבודה

חוק הביטוח הלאומי יצר מסלולים ספציפיים להכרה בפגיעות הנגרמות לאורך זמן במקום העבודה. מסלול אחד הוא דרך רשימה סגורה של ליקויים המוגדרים בתקנות כמחלות מקצוע, אשר מתעדכנת מעת לעת וכוללת סעיפים מפורשים הנוגעים לנזקי שמיעה עקב חשיפה ממושכת לרעש מזיק (שימו לב: טינטון לא יהווה מיקרוטראומה). עם זאת, אם מדובר במקרים של אירוע רעש חד-פעמי ועוצמתי, טינטון עשוי להיות מוכר כתאונת עבודה. הוכחת הקשר הסיבתי לתנאי העבודה הכרחית לקבלת הכרה מהמוסד לביטוח לאומי.

⭐ שימו לב ⭐

החוק מציב תנאי סף נוקשה להכרה בירידה בשמיעה עקב רעש, והוא קיומה של ירידה בשיעור של 20 דציבלים לפחות בכל אחת מהאוזניים בתדירויות הדיבור. אי עמידה רפואית בתנאי בסיסי זה עלולה להוביל לדחיית התביעה כבר בשלביה הראשונים.

לאור הקושי בסיווג הפגיעה בשמיעה כמחלת מקצוע, חוק הביטוח הלאומי קבע הסדר ספציפי, הנחשב להסדר ממצה בסוגיה:

84א.   (א)  אין רואים בליקוי שמיעה שעקב חשיפה לרעש, תוצאה של פגיעה בעבודה אלא אם כן התקיימו כל אלה:

(1)   המבוטח נחשף בעבודתו לרעש התקפי ומתמשך, העולה על המותר לפי סעיף 173 בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1970 (להלן – רעש מזיק);

(2)   כושר השמיעה פחת, בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים;

(3)   הוגשה למוסד תביעה להכרה בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה, בתוך 12 חודשים מהיום המוקדם מבין אלה:

(א)   היום שבו תועד הליקוי לראשונה ברשומה רפואית כמשמעה בסעיף 17 בחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996 (בסעיף זה – רשומה רפואית);

(ב)   היום שבו, לדעת הוועדה הרפואית או הוועדה הרפואית לעררים כמשמעותן בפרק זה, לפי הענין, החלה הירידה בשמיעה.

(ב)  רעש תמידי באוזניים (להלן – טינטון) עקב חשיפה לרעש, לא יוכר כפגיעה בעבודה אלא אם כן התקיים האמור בסעיף קטן (א), וכן כל אלה:

(1)   כושר השמיעה בתדירויות הגבוהות פחת בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים; לענין זה, "תדירויות גבוהות" – תדירויות של 3000 ו-4000 מחזורים בשניה;

(2)   הטינטון תועד לראשונה ברשומה רפואית, לפני שהמבוטח חדל לעבוד בחשיפה לרעש מזיק;

(3)   הפגיעה בתפקוד עקב הטינטון חייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי, שתועדו ברשומה רפואית.

בתקנות נקבע רף כמותי ברור להגדרת רעש מזיק במקום העבודה (כאשר מדובר באירוע מאג'ורי חד פעמי, הפגיעה תיבחן לפי סעיף 79, קרי תאונת עבודה). הרף הבסיסי המקובל עומד על חשיפה לרעש בעוצמה של 85 דציבלים למשך שמונה שעות עבודה ביום. עוצמה זו שקולה לרעש המופק מכלים כבדים, מכונות ייצור תעשייתיות או ציוד מכני הנדסי.

ככל שעוצמת הרעש במפעל גבוהה יותר, כך מתקצר פרק הזמן המותר לחשיפה יומית על פי חוק. במסגרת גיבוש התביעה, נדרש לאסוף דוחות ניטור סביבתי וסקרי רעש המבוצעים בדרך כלל על ידי אנשי מקצוע מתחום הגיהות התעסוקתית, כדי לבסס את הטענה כי סביבת העבודה אכן חרגה באופן קבוע מהתקנים המותרים.

קריאת אודיוגרמה ומבדקי שמיעה

הכלי המרכזי לאבחון ולכימות הנזק הוא בדיקת שמיעה מקיפה המפיקה תרשים הנקרא אודיוגרמה. תרשים זה מציג את ספי השמיעה של הנבדק בתדירויות שונות, החל מצלילים נמוכים ועד לצלילים גבוהים, ומשווה בין ההולכה האווירת להולכה העצבית. נזק אופייני הנגרם מחשיפה לרעש מתאפיין בתבנית ספציפית מאוד באודיוגרמה, המציגה צניחה חדה ביכולת השמיעה (שקע אקוסטי) בתדירויות הגבוהות, לרוב סביב 3000, 4000 או 6000 הרץ, ולאחריה התאוששות מסוימת. בשלב בניית התיק, מתבצע ניתוח מעמיק של עקומות השמיעה השונות לאורך השנים כדי להצביע על ההחמרה ההדרגתית במצב ולשלול תחלואה טבעית.

 

קריטריונים לקביעת נכות בגין טנטון והערכת הפיצוי

הכרה בטנטון כפגיעה המזכה בדרגת נכות היא תהליך מורכב הדורש עמידה בתנאים מצטברים ומחמירים הקבועים בתקנות הביטוח הלאומי. ראשית, יש להוכיח כי הירידה בשמיעה מתלווה לפגיעה בתדירויות הגבוהות, שהן הראשונות להיפגע מחשיפה לרעש תעשייתי. שנית, נדרש להראות כי הטנטון הוא תמידי ואינו מופיע רק באופן אקראי, חולף או בעקבות אירוע נקודתי שאינו קשור לעבודה. הוועדה הרפואית בוחנת את אופי התלונה לעומק ומחפשת עקביות בדיווחים הקליניים לאורך זמן ארוך. המחוקק קבע רף מדיד וברור: על מנת שהטנטון יוכר, על בדיקת השמיעה להראות ירידה של 25 דציבלים לפחות, בשתי האוזניים, בתדירויות הגבוהות של 3000 ו-4000 הרץ. ללא עמידה בתנאי סף אובייקטיבי זה, גם תלונות סובייקטיביות רבות לא יספיקו להכרה.

אחד התנאים המרכזיים להכרה הוא קיומו של תיעוד רפואי רציף ואמין. הפסיקה קובעת כי על הנפגע להוכיח שפנה לטיפול אצל רופא אף אוזן גרון והתלונן על הצפצופים באופן חוזר ונשנות, עוד בטרם הוגשה התביעה הרשמית. דרישה זו נועדה למנוע תביעות המוגשות בדיעבד רק לצורך קבלת הפיצוי. בשלב זה, חשוב לדעת כי אחוזי הנכות נבחנים בנפרד: גם במקרים שבהם הירידה בשמיעה עצמה אינה מקנה אחוזי נכות (ותזכה בשיעור אפסי), הנפגע עשוי להיות זכאי לקביעת נכות מעבודה בגין הטנטון בלבד. על פי רוב, הכרה משפטית ורפואית בטנטון מקנה עשרה אחוזי נכות. אחוזים אלו מתורגמים למענק נכות חד פעמי פטור ממס, אשר מחושב בהתאם לשכרו של העובד ועשוי להצטבר לסכומים משמעותיים של עשרות עד מאות אלפי שקלים.

 

הצעד הראשון לקראת מיצוי הזכויות הרפואיות שלכם

הוכחת הקשר בין סביבת העבודה הרועשת לבין הירידה בשמיעה והטנטון דורשת דיוק מירבי, הבנה מעמיקה של ספר הליקויים ושילוב הדוק בין ידע רפואי למשפטי. רופאי הוועדות בוחנים כל סעיף בתיק בזכוכית מגדלת, וכל חוסר בתיעוד עשוי להוביל לדחיית התביעה. מסגרת העבודה המקצועית כוללת איסוף מוקפד של דוחות סביבתיים, ניתוח אודיוגרמות היסטוריות והכנה מקיפה של התיק. כדי להבין לעומק את מצבכם ולהעריך את סיכויי ההצלחה בהתבסס על הנתונים הרפואיים הייחודיים שלכם, אתם מוזמנים להשאיר פרטים בעמוד צור קשר באתר שלנו, לבחינת התיק וקבלת ליווי מקצועי ואישי לכל אורך הדרך.

אנו משקיעים מאמצים רבים כדי לספק לכם תוכן איכותי ומדויק. עם זאת, חשוב להדגיש שהמידע המובא כאן אינו ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ככזה. העולם המשפטי דינמי ומשתנה, ולכן כל שימוש במידע הוא על אחריותכם האישית בלבד.

שאלות נפוצות

  • האם מתאפשר להגיש תביעה גם אם עבדתי באופן קבוע עם אטמי אוזניים?
    השימוש בציוד מגן אישי אינו שולל בהכרח את קיומה של פגיעה בשמיעה. במקומות עבודה רבים ציוד המגן אינו מספק הפחתה מספקת של עוצמות הרעש, אינו מותאם כראוי למבנה האוזן הספציפי של העובד, או שהאכיפה על השימוש בו לאורך שעות היום אינה מלאה. מעסיקים מרבים להציג דוחות בטיחות המעידים כי הרעש האפקטיבי עם אטמים הוא תקני. במצבים אלו, בחינה משפטית מקצועית תתמקד בחקירה ותקיפה של סקרי הרעש עצמם - האם בוצעו בתנאי אמת, האם מדדו את כל סוגי המכונות, והאם אכיפת חבישת האטמים הייתה רציפה וממשית לאורך שנות ההעסקה.
  • כמה זמן אחורה ניתן להגיש את התביעה לביטוח הלאומי?
    הוראות החוק מנחות להגיש תביעות בגין ליקויי שמיעה תוך שנים עשר חודשים מהיום שבו תועד הליקוי לראשונה ברשומה רפואית, או מהיום שבו הופסקה החשיפה הישירה לרעש מזיק (לפי המוקדם מביניהם). שימו לב: בעוד שבתביעות על ירידה בשמיעה בלבד איחור עלול להוביל רק לפגיעה בפיצוי הרטרואקטיבי, החוק קובע סנקציה חמורה בהרבה על טינטון. תביעה בגין טנטון שתוגש בחלוף מעל שנים עשר חודשים ממועד תחילת הירידה בשמיעה תידחה על הסף, והזכות תאבד לחלוטין.
  • כיצד מתנהלים כאשר המפעל שבו התרחשה הפגיעה נסגר ואי אפשר למדוד את הרעש?
    היעדר יכולת לבצע מדידות רעש עדכניות בסביבת העבודה מהווה אתגר הוכחתי, אך אינו חוסם את הדרך המשפטית. בנסיבות כאלו, עורך דין יפעל לאיסוף ראיות חלופיות כגון דוחות ניטור היסטוריים שנשמרו, עדויות מפורטות של עמיתים לעבודה על אופי המכונות שפעלו, והשוואה למפלסי רעש מוכרים בתעשיות מקבילות הפועלות כיום.
  • האם ירידה בשמיעה המאפיינת גיל מבוגר מונעת את ההכרה בפגיעה בעבודה?
    תהליך טבעי של ירידה בשמיעה עקב התבגרות אינו מבטל את האפשרות להכיר בנזק נפרד שנגרם עקב רעש מזיק. ועדות רפואיות אמנם נוטות לעיתים לייחס את מלוא הפגיעה לגיל המבוגר, אך ניתוח רפואי ומשפטי מעמיק של תבניות האודיוגרמה מאפשר להפריד בצורה מדעית בין הנזק הטבעי לבין הפגיעה העצבית הספציפית האופיינית לחשיפה תעסוקתית ממושכת.
תמונה של עורך דין ענת צפדיה
עורך דין ענת צפדיה

בעלת משרד המתמחה במימוש זכויות רפואיות בביטוח לאומי, התמחתה בלשכה המשפטית של הביטוח הלאומי בתל אביב וצברה ניסיון רב בתחום. למשרד ידע והבנה רבה בניהול תהליכים מול הביטוח הלאומי, ניסיון עשיר בליווי וייצוג בועדות הרפואיות השונות, עד מיצוי זכויות הנפגע.

שיחה עם ענת צפדיה
ענת צפדיה משרד עו"ד ביטוח לאומי
מחובר/ת
למעבר מהיר לשיחת ווטאסאפ עם ענת צפדיה > >