שבר בעצם הבריח אחוזי נכות: סעיף 39 וסעיף 41(4)

שבר בעצם הבריח הוא מן השברים השכיחים ביותר, ורובם מחלימים היטב. דווקא משום כך, כשמדובר באחוזי נכות, התמונה מפתיעה רבים: שבר שהתאחה כראוי עשוי להיקבע כ-0% נכות, בעוד אי-התאחות או הגבלה שיורית בתנועות הכתף עשויות להגיע ל-10% ואף ל-35%. הכלל המנחה הוא שהדרגה משקפת את המצב התפקודי שנותר לאחר ההחלמה – ולא את עצם השבר או הניתוח.

הבנת ההיגיון הזה חיונית לכל נפגע, שכן היא קובעת מה כדאי לתעד לקראת הוועדה ומהו הסעיף הרלוונטי. מאמר זה מסביר כיצד נקבעים האחוזים, לפי אילו סעיפים, באילו מסלולים ניתן לתבוע, ומהם הגורמים שמכריעים את התוצאה בפועל.

 

שבר בעצם הבריח: הפציעה והשלכותיה

עצם הבריח מחברת את עצם החזה אל עצם השכם והכתף. שבר בה נגרם לרוב מנפילה על הכתף או על יד מושטת, מתאונות דרכים, מפעילות ספורטיבית או ממכה ישירה. מרבית השברים מחלימים בטיפול שמרני, באמצעות קיבוע ביד במתלה, ואילו ניתוח, בקיבוע פנימי של פלטה וברגים, נדרש בשברים עם תזוזה משמעותית או בשברים בקצה החיצוני בעלי סיכון לאי-התאחות.

הסיבוכים האפשריים הם שקובעים בהמשך את דרגת הנכות: אי-התאחות של השבר, התאחות פגומה עם התקצרות, הגבלה בתנועות הכתף, ובמקרים נדירים פגיעה עצבית. דווקא המצב השיורי הזה, ולא חומרת השבר במועד הפציעה, הוא שנבחן בוועדה.

 

אחוזי הנכות: שני סעיפים ברשימת הליקויים

שבר בעצם הבריח נבחן דרך שני סעיפים. סעיף 39 הוא הסעיף הייעודי לעצם הבריח ולעצם השכם, וסעיף 41(4) עוסק בהגבלת תנועות הכתף – שאליו "מגיע" לרוב שבר שהחלים אך הותיר מגבלה. תחילה, דירוג מצב העצם עצמה:

סעיף 39 – עצם הבריח ועצם השכם נכות
חיבור גרוע לאחר שבר, ללא התקצרות 0%
אי-התאחות בחלק האמצעי או הפנימי 10%
נקע אקרומיו-קלביקולרי ללא הגבלת תנועות 5%
נקע סטרנו-קלביקולרי קדמי 5%
נקע סטרנו-קלביקולרי אחורי 20%

וכאשר נותרה מגבלה בתנועת הכתף, הדירוג נעשה לפי טווח התנועה שנותר:

סעיף 41(4) – הגבלת תנועות הכתף נכות
מעל גובה השכם 0%
עד גובה השכם 15%
עד 45° מהגוף, או הגבלה ניכרת בסיבוב 25%
עד 30° מהגוף 35%

 

המצב השיורי הוא שקובע, לא הניתוח

טעות רווחת היא לצפות שניתוח או שבר "רציני" יזכו אוטומטית באחוזים גבוהים. הדרגה משקפת את המצב התפקודי השיורי, ולא את עצם השבר או הניתוח. סעיף 39(1) קובע במפורש 0% לשבר שהתאחה גרוע אך ללא התקצרות – בין שנותחתם ובין שלא. מנגד, אי-התאחות מזכה ב-10%, והגבלה משמעותית בתנועת הכתף עשויה להגיע ל-25% או ל-35%. מכאן שמה שחשוב אינו סיפור הפציעה, אלא מה שנותר ממנה במועד הוועדה, וכיצד הוא מתועד בבדיקה.

 

יד ימין או שמאל: מתי ההבחנה משנה

רשימת הליקויים מבחינה בחלק מהסעיפים בין יד ימין ליד שמאל, ולעיתים היד הדומיננטית מזכה באחוז גבוה יותר. עם זאת, יש לדייק: דווקא בסעיף 41(4) – הגבלת תנועות הכתף, המרכזי לשבר בעצם הבריח – האחוזים זהים לימין ולשמאל. ההבחנה בין יד דומיננטית ללא-דומיננטית רלוונטית בעיקר בסעיפים אחרים של הגפה העליונה. לכן חשוב לבחון את הסעיף הספציפי, ולא להסתמך על הנחה כללית.

 

באיזה מסלול תובעים

אותו שבר עשוי להתברר במסלולים שונים, בהתאם לנסיבות: פגיעה בעבודה, כאשר השבר אירע תוך כדי ועקב העבודה, כפי שנדון בהכרה בפגיעה כתאונת עבודה; נכות כללית, כאשר השבר וסיבוכיו פוגעים בתפקוד ובהשתכרות שלא במסגרת העבודה; ותאונת דרכים, שבה הנכות נקבעת לפי חוק הפלת"ד בידי מומחה מטעם בית המשפט, כמוסבר בתאונת דרכים בדרך לעבודה. קיים גם מסלול של ביטוח תאונות אישיות פרטי, לפי תנאי הפוליסה.

במסלול פגיעה בעבודה, דרגה של 9%-19% מזכה במענק חד-פעמי, ומ-20% ומעלה בקצבה חודשית. שבר בעצם הבריח נופל לרוב בטווח המענק, אלא אם מצטרפת הגבלה קשה יותר או שתקנה 15 מגדילה את הדרגה בהתחשב במקצוע ובירידה בהכנסה.

 

שאלות ותשובות נפוצות

לפי איזה סעיף נקבעים אחוזי הנכות בשבר בעצם הבריח?

לפי סעיף 39 לגבי מצב העצם עצמה, ולפי סעיף 41(4) לגבי הגבלת תנועות הכתף. שבר שהחלים אך הותיר מגבלה בכתף מדורג לרוב לפי סעיף 41(4), בין 15% ל-35% לפי טווח התנועה.

שבר שהתאחה – האם מגיעים לי אחוזים?

תלוי במצב השיורי. שבר שהתאחה היטב וללא הגבלה עשוי להיקבע כ-0%. לעומת זאת, אי-התאחות מזכה ב-10%, והגבלה בתנועת הכתף עשויה להגיע ל-25% או 35%. הקובע הוא התפקוד שנותר, ולא עצם השבר.

האם היד הדומיננטית משנה את האחוזים?

בחלק מסעיפי הגפה העליונה יש הבחנה בין ימין לשמאל, אך דווקא בסעיף 41(4) – הגבלת תנועות הכתף – האחוזים זהים לשתי הידיים. לכן חשוב לבדוק את הסעיף הספציפי.

 

שבר בעצם הבריח נראה לעיתים כפציעה "פשוטה", אך המצב השיורי והבחירה במסלול הנכון הם שקובעים אם תמצו את מלוא הזכויות. אם נותרה לכם מגבלה בכתף לאחר שבר, בין בעבודה ובין בתאונה, כדאי לבחון את התיק בקפידה. משרדי עומד לרשותכם לבירור ראשוני.


אנו משקיעים מאמצים רבים כדי לספק לכם תוכן איכותי ומדויק. עם זאת, חשוב להדגיש שהמידע המובא כאן אינו ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ככזה. העולם המשפטי דינמי ומשתנה, ולכן כל שימוש במידע הוא על אחריותכם האישית בלבד.

תמונה של עורך דין ענת צפדיה
עורך דין ענת צפדיה

בעלת משרד המתמחה במימוש זכויות רפואיות בביטוח לאומי, התמחתה בלשכה המשפטית של הביטוח הלאומי בתל אביב וצברה ניסיון רב בתחום. למשרד ידע והבנה רבה בניהול תהליכים מול הביטוח הלאומי, ניסיון עשיר בליווי וייצוג בועדות הרפואיות השונות, עד מיצוי זכויות הנפגע.

שיחה עם ענת צפדיה
ענת צפדיה משרד עו"ד ביטוח לאומי
מחובר/ת
למעבר מהיר לשיחת ווטאסאפ עם ענת צפדיה > >