נכות כללית מדלקת פרקים מקשחת

מתמודדים עם דלקת מפרקים מקשחת וסובלים מהגבלות תפקודיות קשות? ייתכן שאתם זכאים לקצבת נכות כללית מהמוסד לביטוח לאומי. לאורך השנים פגשתי אנשים שהמחלה הזו שינתה להם את החיים מקצה לקצה – כאבים בלתי פוסקים, עייפות קיצונית והגבלות שמקשות אפילו על פעולות בסיסיות. רבים לא מודעים לכך שייתכן ומגיעות להם זכויות מהביטוח הלאומי, ולעיתים מרוב בלבול ובירוקרטיה פשוט מוותרים. אני כאן כדי להסביר, שלב אחר שלב, איך פועלים נכון, מה צריך להכין, ואיך אפשר למצות את מלוא הזכויות. 

מהי דלקת מפרקים מקשחת וכיצד היא משפיעה על התפקוד?

דלקת מפרקים מקשחת (Ankylosing Spondylitis) היא מחלה דלקתית כרונית השייכת למשפחת המחלות הראומטיות. היא תוקפת בראש ובראשונה את עמוד השדרה, אך עשויה לערב גם מפרקים נוספים ואיברים פנימיים. מדובר במחלה פרוגרסיבית, המתאפיינת בכאבים כרוניים, הגבלה בטווחי תנועה ותחושת נוקשות חמורה, במיוחד בשעות הבוקר.

ההשפעה של דלקת מפרקים מקשחת אינה מסתכמת רק בכאב. רבים מהחולים סובלים מתשישות קשה, קשיים בשינה, מגבלות בתנועה, פגיעה בכושר העבודה ולעיתים אף מעורבות לבבית או ריאתית. מדובר במחלה שמטלטלת את שגרת החיים לחלוטין – ברמה הפיזית, הנפשית והחברתית.

מתוך עבודתי לאורך השנים כמי שמלווה חולים במחלות כרוניות, אני רואה שוב ושוב עד כמה השלכות המחלה חורגות הרבה מעבר לתסמין הפיזי עצמו. אנשים צעירים ומלאי חיים מוצאים את עצמם מתקשים לקום מהמיטה, לסיים יום עבודה, או להשתתף בפעילויות משפחתיות פשוטות.

מתי אפשר להגיש תביעה לנכות כללית עקב דלקת מפרקים?

נכות כללית בביטוח הלאומי נועדה לסייע לאנשים שעקב ליקוי בריאותי – פיזי או נפשי – אינם מסוגלים להתפרנס. חשוב להבין: עצם קיומה של דלקת מפרקים לא מזכה אוטומטית בקצבה. הזכאות נבחנת על פי חומרת הליקוי, השפעתו על כושר העבודה, והאם מדובר באדם שכבר אינו מסוגל להתפרנס מהכנסותיו.

ישנם 3 תנאים מרכזיים לקבלת הקצבה:

1. נכות רפואית משמעותית: קביעת אחוזי נכות של לפחות 60% (או 40% כאשר אחד הליקויים הוא בשיעור של 25% לפחות).

2. אובדן כושר השתכרות: פגיעה של 50% ומעלה בכושר ההשתכרות בעקבות המחלה.

3. גיל ואזרחות: מעל גיל 18, תושב ישראל.

בפועל, רוב התובעים צריכים להוכיח שני מרכיבים חשובים: שהמחלה מקנה להם נכות רפואית משמעותית, ושהם אינם יכולים לעבוד, או שהם מסוגלים לעבוד רק בחלקיות זעומה של משרה.

כיצד נקבעים אחוזי הנכות לדלקת מפרקים מקשחת?

המוסד לביטוח לאומי פועל לפי תקנות המל"ל לקביעת דרגת נכות רפואית, שם מוגדרים שיעורי הנכות בהתאם לחומרת התסמינים והמגבלות של כל מחלה. במקרה של דלקת מפרקים מקשחת, ישנה התייחסות ספציפית ל:

• נוקשות בגב או באגן

• הגבלה בתנועות עמוד השדרה

• עיוותים במבנה השלד

• מגבלות במפרקים נלווים

• ממצאים רדיולוגיים התואמים את האבחנה

• עייפות כללית מתמשכת

במקרים חמורים, עשויה להיקבע נכות רפואית של 50% ואף יותר, כאשר ישנה השפעה רב-מערכתית ותחלואה נלווית.

אני מקפידה ללוות את לקוחותיי משלב איסוף החומר הרפואי, דרך בניית תיק רפואי ממוקד ומשכנע, ועד להופעה בוועדות הרפואיות, כדי לוודא שהמסמכים והטיעונים יוצגו באופן שיביא למיצוי מקסימלי של הזכויות.

השפעה נפשית של דלקת מפרקים – והשלכות על התביעה

פעמים רבות אני פוגשת חולים בדלקת מפרקים מקשחת שמתמודדים לא רק עם כאבים פיזיים, אלא גם עם עומס רגשי, חרדה ודיכאון. הקושי בביצוע פעולות יומיומיות, הירידה בכושר העבודה והתחושה של אובדן שליטה על הגוף – משפיעים ישירות גם על הנפש. תחושות של תסכול, בדידות והערכה עצמית נמוכה הן שכיחות מאוד במצבים אלו.

ביטוח לאומי מכיר בכך שגם למגבלות נפשיות יש משקל בקביעת אחוזי הנכות, במיוחד כאשר מדובר במצב כרוני שמלווה בהשפעה רגשית ממושכת. לכן, אני ממליצה מאוד לשלב בתיק הרפואי גם אבחון פסיכיאטרי או פסיכולוגי עדכני, במיוחד אם יש טיפול תרופתי נלווה או מעקב רגשי קבוע.

למשל, ייצגתי לקוחה בשנות ה־30 לחייה שסבלה מדלקת מפרקים מקשחת מתקדמת, עם כאבים בלתי פוסקים ובעיות שינה חמורות. ההשפעה הנפשית על שגרת יומה הייתה הרסנית – ובזכות צירוף חוות דעת נפשית מדויקת הצלחנו להגדיל את אחוזי הנכות ולקבל קצבה מלאה.

מה קורה בוועדה הרפואית? כך תתכוננו

הרבה מאוד מהצלחת התביעה תלויה בהתנהלות מול הוועדה הרפואית של ביטוח לאומי. מדובר במפגש קצר יחסית, שבו יושב רופא (או צוות של רופאים) שמטרתו לבדוק את הליקויים הרפואיים ולעמוד על השפעתם התפקודית.

המפגש הזה מלחיץ מטבעו, במיוחד למי שאינו רגיל להתבטא בפני אנשי מקצוע. ולכן אני רואה את תפקידי לא רק כליווי משפטי – אלא גם כהכנה מנטלית וניהול אסטרטגיה מדויקת למפגש הזה.

לפני כל ועדה רפואית, אני מקיימת עם הלקוח פגישת הכנה מלאה, שבה אנחנו מדמים את השאלות שיישאלו, בוחנים את המסמכים הרפואיים אחד-אחד, ונותנים כלים מעשיים להתמודדות. המטרה היא אחת: להציג את חומרת המצב בצורה אותנטית, עקבית, נטולת הסתרות או הגזמות.

במקרים מסוימים, ניתן אף לבקש ועדה רפואית עם נוכחות עורך דין, ואני ממליצה לעשות זאת כאשר יש קושי אמיתי בהצגת הדברים או כאשר יש מחלוקות רפואיות מהותיות.

כיצד ניתן לערער על החלטת ביטוח לאומי?

במידה והוועדה הרפואית קובעת אחוזי נכות שאינם משקפים את חומרת המצב, קיימת זכות להגיש ערעור לוועדה רפואית לעררים בתוך 60 יום. מדובר בהליך חשוב מאוד – כי לעיתים רבות שינוי קל באחוזי הנכות או בדרגת אי הכושר, משנה את כל הזכויות.

בערעורים שאני מגישה עבור לקוחותיי, אני מקפידה לצרף חוות דעת חדשות, להבהיר נקודות שלא הובנו בוועדה הראשונה, ולהכין טיעון משפטי שלם ומנומק. לא פעם הצלחנו להפוך החלטות ולשנות דרמטית את ההכרה בזכויות – רק כי לא ויתרנו אחרי הפעם הראשונה.

מתי כדאי להיעזר בחוות דעת רפואית פרטית?

במקרים שבהם קיימת מחלוקת על חומרת המחלה או כאשר ביטוח לאומי נוטה להמעיט בערך התסמינים, כדאי מאוד לשקול חוות דעת ראומטולוגית פרטית. מדובר במסמך רפואי שמפרט את התסמינים, הבדיקות, המגבלות והשלכותיהן בצורה שיטתית, ולעיתים קרובות הוא זה שעושה את ההבדל בין תביעה שנדחית לתביעה שמתקבלת.

היתרון הוא לא רק רפואי – אלא גם אסטרטגי: חוות דעת כזו מבהירה לוועדה הרפואית שהיא נדרשת להתייחס ברצינות רבה יותר לתיק, ולעיתים משנה לחלוטין את אופן בחינתו.

מה ניתן לקבל אם התביעה מתקבלת?

במידה והתביעה מתקבלת, תיתכן זכאות לאחת משתי האפשרויות:

• קצבת נכות כללית חודשית – בהתאם לדרגת אי הכושר

• מענק חד פעמי – במידה והנכות נקבעת לתקופה מוגבלת בלבד

הקצבה הבסיסית תיקבע בהתאם למצבכם, דרגת אי הכושר, ומספר הילדים. לעיתים יש גם זכאות להשלמת הכנסה, סיוע בשכר דירה, פטור ממס הכנסה, הנחות בארנונה ועוד.

הנה טבלה שמרכזת את עיקרי הזכויות האפשריות:

טיפ זהב איך לשפר את סיכויי ההצלחה בתביעה? הכנה מוקפדת של המסמכים הרפואיים – היא המפתח. כל מכתב סיכום רפואי, כל צילום, כל בדיקת דם או הדמיה – יכולים לעשות הבדל עצום. חשוב שכל חומר רפואי יודגש, יוסבר ויהיה מגובה בחוות דעת עדכניות. בנוסף, חשוב מאוד להגיע מוכנים לוועדה הרפואית: להבין את השאלות שעשויות להישאל, לדעת להסביר את ההשפעה של המחלה על שגרת היום-יום, ולא לחשוש לדבר על הקשיים – גם אם הם נראים "קטנים".

טיפים חשובים לדרך

• התמדה בטיפול: ביטוח לאומי בוחן גם האם הנפגע מקבל טיפול, נוטל תרופות ומבצע מעקבים. חוסר טיפול עשוי להיתפס כחוסר שיתוף פעולה.

• תיעוד יום יומי: רישום של כאבים, מגבלות, שעות שינה ועוד – עשוי לסייע בהמחשת ההשפעה התפקודית.

• קבלת חוות דעת מומחה: במקרים מסוימים, חוות דעת ראומטולוגית עצמאית יכולה לחזק את התיק.

אל תוותרו על הזכויות שלכם

דלקת מפרקים מקשחת היא לא רק אתגר רפואי – היא אתגר קיומי שמצריך ליווי משפטי נכון כדי להשיג את כל הזכויות. אם אתם מתמודדים עם המחלה וסובלים מפגיעה בכושר העבודה, ייתכן שמגיעות לכם זכויות רבות מהמוסד לביטוח לאומי. אני מזמינה אתכם ליצור קשר עם משרד עו"ד ענת צפדיה ולקבל ליווי אישי, מקצועי ובלתי מתפשר. מהשלב הראשון ועד למימוש מלא של זכויותיכם – אתם לא לבד. לייעוץ אישי ללא התחייבות לחצו כאן – ונעשה את זה יחד.