צרידות אצל עובדי הוראה – מורות וגננות, האם מחלת מקצוע?

צרידות כמחלת מקצוע עובדי הוראה – מורות וגננות.

צרידות אצל עובדי הוראה-מורות וגננות היא תופעה נפוצה שמופיעה כתוצאה משימוש אינטנסיבי ומתמשך במיתרי הקול, עובדי הוראה יכולים להגיש תביעה להכרה בצרידות כמחלת מקצוע אם ניתן להוכיח שהיא נגרמה כתוצאה ישירה מתנאי העבודה.

הצרידות נגרמת כתוצאה מתנאי עבודה מאתגרים. מדובר במצב שבו הקול הופך לצרוד, חלש, מאומץ או שבור, ולעיתים הוא מלווה בכאב או תחושת עייפות לאחר דיבור ממושך.

הביטוח הלאומי מכיר במחלות מקצוע שנגרמות מחשיפה מתמשכת לגורמים מזיקים בעבודה, צרידות נכללת כאשר יש ראיות ברורות לקשר בין תנאי העבודה לבין הפגיעה במיתרי הקול.

משרד עורכי דין ענת צפדיה מתמחה במיצוי זכויות לעובדי הוראה נפגעי עבודה.

גורמים לצרידות בקרב עובדי הוראה-מורות וגננות:

  • שימוש יתר בקול: עבודה שמחייבת דיבור ממושך או הרמת קול בכיתות גדולות ורועשות.
  • תנאים סביבתיים: הוראה בתנאים אקוסטיים גרועים או באזורים עם רעש סביבתי מוגבר.
  • עבודה ללא אמצעי עזר:  היעדר שימוש במיקרופון או מערכות הגברה שמפחיתות את העומס על הקול.
  • עבודה בתנאים לא בריאים: חשיפה לאבק, יובש, אוויר ממוזג או שינויים תכופים בטמפרטורה.
  • מתח נפשי: לחץ מתמשך בעבודה עלול להחמיר את המצב הפיזיולוגי של מיתרי הקול.

השפעות הצרידות:

  • ירידה ביכולת לבצע את העבודה באופן שוטף.
  • צורך במנוחה ממושכת, לעיתים עד כדי היעדרות מהעבודה.
  • פגיעה באיכות החיים (קושי לדבר עם משפחה וחברים).
  • סיכון להתפתחות נזקים כרוניים במיתרי הקול, כמו יבלות או פוליפים.

טיפול ומניעה:

  • ייעוץ רפואי מוקדם: פנייה לרופא אף-אוזן-גרון או מומחה קול.
  • שימוש בעזרים טכנולוגיים: מיקרופונים או מערכות הגברה בכיתות.
  • טכניקות דיבור בריאות: הדרכה אצל קלינאי תקשורת למניעת מאמץ מיותר על הקול.
  • מנוחה קולית: הפחתת הדיבור בתקופות של עומס יתר.
  • אם נגרם נזק חמור או קבוע, מומלץ להתייעץ עם עו"ד המתמחה במימוש זכויות.

 

השלבים מרגע האבחנה ועד הוועדה הרפואית:

1. קבלת אבחון רפואי מפורט:

  • יש לפנות לרופא מקצועי (רופא אף-אוזן-גרון או מומחה תעסוקתי) ולקבל חוות דעת רפואית המאשרת כי הצרידות נובעת מתנאי העבודה.

2. תיעוד המקרה:

  • שמרו כל מסמך רפואי הקשור לאבחנה ולמהלך הטיפול.
  • תעדו את תנאי העבודה המאמצים, כגון שעות דיבור ממושכות, עבודה בתנאים לא מותאמים, ועוד.

3. דיווח לביטוח הלאומי:

  • יש להגיש תביעה להכרה במחלות מקצוע למוסד לביטוח לאומי. בתביעה יש לכלול מסמכים רפואיים, פרטים על אופי העבודה, וחוות דעת מומחים, אם אפשר.

4. מעקב אחר הטיפול בתביעה:

  • לעיתים הביטוח הלאומי עשוי לדרוש מסמכים נוספים או מידע נוסף, ויש להקפיד לעמוד בדרישות במלואן.

5. הכנה לוועדה הרפואית:

  • בוועדה הרפואית ייקבעו אחוזי נכות, בהתאם לחומרת הצרידות. חשוב להתכונן היטב לוועדה, כולל הצגת מסמכים רפואיים ותיאור ברור של הפגיעה והשפעתה על חיי היום-יום.

 

מדוע חשוב להתייעץ עם עו"ד ענת צפדיה?

1.התנהלות מול הביטוח הלאומי:

הגשת תביעה לביטוח לאומי עשויה להיות מורכבת. עו"ד צפדיה, כמומחית למימוש זכויות, תסייע במילוי הטפסים, איסוף המסמכים, והצגת המידע באופן שממקסם את סיכויי ההכרה בתביעה.

2. ניהול ראיות:

משרדנו ילווה וינחה את עובד ההוראה, כיצד לאסוף ולהציג ראיות המוכיחות את הקשר בין תנאי העבודה לבין הצרידות.

3. הכנה לוועדה הרפואית:

עורכת דין ענת צפדיה תכין ותלווה אתכם לוועדה בביטוח לאומי.

4. ערעורים במידת הצורך:

במידה והתביעה תידחה או ייקבעו אחוזי נכות נמוכים מהמצופה, שאינם משקפים את רמת הצרידות והקושי התפקודי, עו"ד צפדיה תסייע בניהול הליך הערעור בצורה מקצועית.

5. חסכון בזמן וטעויות:

הטיפול המשפטי המקצועי ימנע טעויות שעלולות לעכב את קבלת הפיצוי, ובכך יחסוך זמן ומאמץ.

 

שאלות ותשובות צרידות עובדי הוראה – מורות וגננות

שאלות ותשובות למורות וגננות המעוניינים להגיש תביעה להכרה במחלת מקצוע (צרידות) מול הביטוח הלאומי:

1. מהי "מחלת מקצוע" ומדוע צרידות נחשבת לכזו?

מחלת מקצוע מוגדרת כפגיעה שנגרמה לעובד כתוצאה ישירה מתנאי העבודה, והיא מופיעה ברשימת מחלות המקצוע שבחוק הביטוח הלאומי. צרידות יכולה להיחשב מחלת מקצוע אצל מורים וגננות, כתוצאה של שימוש אינטנסיבי במיתרי הקול לאורך זמן , כגון דיבור ממושך, רעש סביבתי, או היעדר עזרי הגברה.

2. מהן הדרישות להגשת תביעה?

  • הוכחה שהעבודה היא הסיבה המרכזית לפגיעה (קשר סיבתי).
  • מסמכים רפואיים המראים אבחון של צרידות או נזק למיתרי הקול.
  • תיאור מפורט של תנאי העבודה, כולל שעות הדיבור, רעש בכיתה, ושימוש או היעדר עזרים קוליים.

3. אילו מסמכים נדרשים לצורך הגשת התביעה?

  • מסמכים רפואיים: חוות דעת של רופא אף-אוזן-גרון, דו"חות בדיקות, ומסמכים נוספים.
  • תיעוד עבודה: פירוט תפקיד, שעות עבודה ותנאי העבודה שגרמו לנזק.
  • טופס תביעה לביטוח הלאומי (בל 211) יש למלא את הטופס הרלוונטי למחלת מקצוע ולצרף אליו את כל המסמכים הנדרשים.

4. כיצד ניתן להוכיח קשר בין העבודה לצרידות?

  • חוות דעת רפואית שתסביר שהנזק למיתרי הקול נגרם כתוצאה מדיבור ממושך בעבודה.
  • הצגת תנאי העבודה שגרמו למאמץ על הקול, כמו מספר שעות הדיבור, כיתות רועשות או חוסר שימוש בעזרים.
  • עדויות של עמיתים לעבודה או הנהלת בית הספר.

5.איך מתנהל התהליך לאחר הגשת התביעה?

  • בדיקת התביעה: הביטוח הלאומי בוחן את המסמכים ומחליט אם להכיר במחלת המקצוע, או לדחות את התביעה.
  • זימון לוועדה רפואית: אם התביעה מוכרת, עובד ההוראה יזומן לוועדה רפואית שתבחן את הפגיעה ותקבע אחוזי נכות.
  • קבלת החלטה: לאחר שרופא הוועדה, רופא א.א.ג יקבע אחוזי נכות בהתאם למצב הצרידות, הביטוח הלאומי ישלם את  הפיצוי בהתאם להחלטת הוועדה.

6.מהו גובה הפיצוי שניתן לקבל?

  • גובה הפיצוי תלוי באחוזי הנכות שייקבעו על ידי הוועדה הרפואית.
  • אחוזי נכות נמוכים (5%-19%) יקנו לעובד ההוראה הצרוד מענק חד-פעמי.
  • אחוזי נכות גבוהים יותר (20% ומעלה) יזכו את עובד ההוראה בגמלה חודשית לכל חייו.

במידה ורופא א.א.ג רופא הועדה קבע אחוזי נכות נמוכים, ניתן להגיש ערעור לוועדת העררים של הביטוח הלאומי.

8. מה עלי לעשות אם איני בטוחה אם המקרה שלי מתאים לתביעה?

פנו לייעוץ ראשוני עם עו"ד ענת צפדיה. היא תסייע לבדוק אם יש בסיס לתביעה ואם ניתן להוכיח קשר בין העבודה לבין הפגיעה.

9.כמה זמן לוקח כל התהליך?

התהליך עשוי להימשך מספר חודשים, תלוי במהירות הטיפול בביטוח הלאומי ובקביעת הוועדה הרפואית. עבודה נכונה ומדויקת יכולה לקצר את משך הזמן.

בהתייעצות נכונה, תהליך התביעה עשוי להיות קל וברור יותר, עם סיכוי גבוה למימוש.

צרידות אצל עובדי הוראה-מורות וגננות, האם מחלת מקצוע?
תמונה של עורך דין ענת צפדיה
עורך דין ענת צפדיה

בעלת משרד המתמחה במימוש זכויות רפואיות בביטוח לאומי, התמחתה בלשכה המשפטית של הביטוח הלאומי בתל אביב וצברה ניסיון רב בתחום. למשרד ידע והבנה רבה בניהול תהליכים מול הביטוח הלאומי, ניסיון עשיר בליווי וייצוג בועדות הרפואיות השונות, עד מיצוי זכויות הנפגע.