נכות כללית למתמודדי נפש עם מאניה-דיפרסיה (הפרעה דו-קוטבית)

מאניה-דיפרסיה, הידועה גם כהפרעה דו-קוטבית, היא מצב פסיכיאטרי המאופיין בתקופות מתחלפות של מאניה (התרוממות רוח, פעילות יתר) ודיכאון (ירידה חדה במצב הרוח ובאנרגיה). הפרעה זו יכולה להשפיע באופן משמעותי על יכולת האדם לעבוד, לנהל מערכות יחסים ולתפקד בחיי היומיום.

חולים הסובלים ממאניה-דיפרסיה עשויים להיות זכאים לקצבת נכות כללית מביטוח לאומי, אך תהליך ההכרה בזכויותיהם דורש התמודדות עם הליכים בירוקרטיים ומקצועיים מורכבים. כאן נכנסת לתמונה עו"ד ענת צפדיה, מומחית למימוש זכויות רפואיות, אשר מספקת ליווי מקצועי ואישי המבטיח השגת מלוא הזכויות.

מהי קצבת נכות כללית ואיך היא נוגעת להפרעה דו-קוטבית?

קצבת נכות כללית מיועדת לאנשים הסובלים מליקויים רפואיים המקשים עליהם להשתכר בכוחות עצמם או לנהל שגרת חיים תקינה. במקרה של מאניה-דיפרסיה, זכאות לקצבה תלויה במידת הפגיעה בתפקוד היומיומי וביכולת העבודה.

אחוזי נכות על הפרעה דו-קוטבית

ביטוח לאומי קובע אחוזי נכות לפי חומרת ההפרעה:

הפרעה המאוזנת על ידי טיפול תרופתי עם פגיעה קלה בתפקוד – 10%-20%.

התקפים חוזרים המשפיעים על יכולת העבודה או על מערכות יחסים – 30%-50%.

פגיעה קשה ומתמשכת בתפקוד, חוסר יכולת להשתלב בעבודה או בחברה ובמקרה של אישפוז – 70% ומעלה.

דרגת אי-כושר

מעבר לאחוזי הנכות, ביטוח לאומי בודק גם את יכולתו של החולה לעבוד ולהשתכר. מי שאינו מסוגל להשתלב בשוק העבודה עשוי לקבל דרגת אי-כושר מלאה וקצבת נכות כללית בהתאם.

האתגרים במימוש זכויות של חולי הפרעה דו קוטבית

1.מורכבות האבחנה

הפרעה דו קוטבית היא הפרעה תנודתית, ולכן קשה לעיתים להוכיח את השפעתה על התפקוד לאורך זמן.

2.חשיבות בתיעוד רפואי

ללא מסמכים רפואיים מפורטים וחוות דעת פסיכיאטריות, וכן מעקב וטיפול תרופתי, ביטוח לאומי עלול לדחות את התביעה או לקבוע אחוזי נכות לא מספקים.

3.סטיגמה חברתית

חולים עשויים להרגיש חוסר נוחות בחשיפת מצבם הנפשי בפני הוועדה הרפואית, מה שעלול לפגוע בסיכויי ההצלחה של התביעה.

כיצד עו"ד ענת צפדיה מסייעת לחולי מאניה-דיפרסיה?

1.ניתוח מקצועי של המקרה

עו"ד ענת צפדיה בוחנת לעומק את המצב הרפואי, התפקודי והמשפטי של הלקוח, ומאתרת את כלל הזכויות המגיעות לו.

2.איסוף מסמכים ותיעוד רפואי

עו"ד צפדיה מסייעת באיסוף חוות דעת פסיכיאטריות, דוחות טיפוליים ומסמכים רפואיים רלוונטיים המוכיחים את חומרת ההפרעה והשפעתה על התפקוד.

3.ליווי בוועדה הרפואית

הופעה מול ועדה רפואית דורשת הכנה מקצועית. עו"ד צפדיה מדריכה את הלקוח כיצד להציג את מצבו באופן שמשקף את הקשיים עימם הוא מתמודד, על מנת שרופא הוועדה ייקבע אחוזי נכות בהתאם למצבו.

4.ערעור על החלטות ביטוח לאומי

במקרים של דחייה או קביעה לא מספקת של אחוזי נכות, עו"ד צפדיה מגישה ערעור לבטוח לאומי ואף מייצגת את הלקוח בערכאות הנדרשות, כולל ועדות ערר ובית הדין לעבודה- עד למימוש כל הזכויות.

5.מימוש זכויות נוספות

מעבר לקצבת נכות כללית, עו"ד צפדיה מסייעת למתמודדים במימוש זכויות כמו פטור ממס הכנסה, סיוע בדיור, סל שיקום במשרד הבריאות, סל שיקום בבטוח לאומי, ובמימוש הטבות נוספות.

דוגמאות למקרים של חולי מאניה-דיפרסיה שטופלו על ידי עו"ד ענת צפדיה.

עובד עם התקפי מאניה תכופים 

עובד בן 40, שסבל מהתקפי מאניה תכופים שגרמו לו לאובדן עבודה ולקשיים רבים במערכות יחסים, פנה לעו"ד צפדיה לאחר שביטוח לאומי דחה את תביעתו.

משרדינו הצליח להוכיח כי תנודתיות ההפרעה פוגעת משמעותית ביכולתו לעבוד, בתקופה שהוא בדיפרסיה הוא אינו מצליח לקום מהמיטה ובוודאי לא מצליח לעבוד בצורה מסודרת, ובתקופה שהוא במאניה הוא מגיע למצבים מאד לא פשוטים במקום העבודה הגורמים לא לחיכוכים לא מעטים.

לאחר שהוגש ערעור נקבעו לתוב 40% נכות רפואית  ואי-כושר מלא- החלטה שזיכתה אותו בקצבת נכות מלאה והן בסל שיקום במשרד הבריאות שכלל ליווי תעסוקתי.

 סטודנט עם דיכאון חמור כתוצאה מההפרעה

סטודנט בן 25, שסבל מדיכאון קשה שהוביל לנטישת לימודיו, נדחה על ידי ביטוח לאומי. לאחר ייצוג של משרדינו  והצגת חוות דעת פסיכיאטרית מעודכנת, נקבעו לו 50% נכות ואי-כושר חלקי- החלטה שזיכתה אותו בקצבת נכות חלקית ובסל שיקום במשרד הבריאות.

אישה מבוגרת עם מאניה-דיפרסיה

 אישה בת 50 עם היסטוריה של אשפוזים פסיכיאטריים חוזרים ונשנים,  נדחתה ע"י ביטוח לאומי מהסיבה שלא הציגה מסמכים עדכניים מפסיכאטר מטפל.

עו"ד צפדיה אספה מסמכים מעודכנים ייצגה את הלקוחה בוועדה בבטוח לאומי שקבעה עבורה 50% נכות רפואית ואי כושר מלא – החלטה שזיכתה אותה בקצבת נכות מלאה, קצבת שירותים מיוחדים, וסל שיקום במשרד הבריאות שכל דיור, חונכת ועו"סית מלווה.

לסיכום – ליווי מקצועי הוא המפתח למימוש זכויות

 מאניה-דיפרסיה היא הפרעה המצריכה התמודדות לא רק עם האתגרים הרפואיים והנפשיים, אלא גם עם בירוקרטיה מורכבת.

עו"ד ענת צפדיה מביאה ניסיון רב שנים בתחום מימוש הזכויות הרפואיות למתמודדי נפש, ומלווה את לקוחותיה בתהליך בצורה אישית, מקצועית ומדויקת, המבטיחה השגת מלוא הזכויות.  אם אתם או יקיריכם סובלים ממאניה-דיפרסיה, פנו לעו"ד ענת צפדיה לקבלת ליווי מקצועי שיעשה את ההבדל.

שאלות ותשובות :

האם מאניה-דיפרסיה נחשבת לנכות המזכה בקצבת נכות כללית?

כן. מאניה-דיפרסיה מוגדרת כהפרעה נפשית שעשויה להוביל לירידה משמעותית בתפקוד היום-יומי, בעבודה ובחיים האישיים. על פי מצב המחלה ועוצמתה, ניתן להגיש תביעה לביטוח לאומי לקביעת אחוזי נכות רפואית וזכאות לקצבה.

 

מה הקריטריונים לזכאות לקצבת נכות כללית?

נכות רפואית – ועדה רפואית קובעת את אחוזי הנכות על פי חומרת המצב הנפשי. אחוזי נכות גבוהים יינתנו במקרים של פגיעה קשה בתפקוד.

אובדן כושר עבודה – יש להוכיח ירידה משמעותית ביכולת להשתכר כתוצאה מההפרעה. הזכאות לקצבה מותנית ביכולת לעבוד ב-50% או פחות מהיכולת הקודמת.

כיצד נקבעים אחוזי הנכות הרפואית?

אחוזי הנכות הרפואית נקבעים על פי רשימת ליקויים בתקנות ביטוח לאומי. עבור הפרעות נפשיות כמו מאניה-דיפרסיה, בוחנים את מידת הפגיעה באורח החיים וביכולת ההתמודדות היומיומית.

 

למה חשוב להצליח בתביעה לנכות כללית בביטוח לאומי?

הכרה בנכות כללית על ידי ביטוח לאומי אינה מסתכמת בקבלת קצבה כספית בלבד. היא פותחת גישה למגוון רחב של שירותים וזכויות שיכולים לשפר את איכות החיים והתפקוד, במיוחד עבור מתמודדי נפש עם מאניה-דיפרסיה, כגון:

הנחה בארנונה, פטור ממס הכנסה (במקרים מסוימים), שירותי שיקום מקצועי ותעסוקתי, השתתפות בטיפולים נפשיים בקהילה, שירותי סל שיקום, כולל סיוע בדיור.

מה ניתן לעשות אם התביעה נדחתה?

במקרה של דחייה, ניתן להגיש ערר על ההחלטה בתוך 60 ימים.

לפנות למשרדינו המתמחה בזכויות בביטוח לאומי.

עורכי דין או יועצים מומחים למימוש זכויות, כמו ענת צפדיה, המתמחה בזכויות בביטוח לאומי, וכמובן להיעזר בגורמי סיוע מטעם עמותות למתמודדי נפש.

מהו סל שיקום במשרד הבריאות?

סל שיקום הוא סל של משרד הבריאות, המיועדת למתמודדי נפש שמוכרים על ידי ביטוח לאומי כבעלי נכות רפואית בשיעור של לפחות 40% עקב ליקוי נפשי. ללא ההכרה בנכות, המתמודד לא יכול לפנות לקבלת השירותים הללו.

שירותים אלו נועדו לסייע לאדם להשתלב בחברה ולשפר את עצמאותו בתחומים הבאים:

  1. דיור בקהילה- ליווי וסיוע במגורים מוגנים או בדיור עצמאי עם תמיכה מקצועית.
  2. תעסוקה נתמכת- סיוע במציאת עבודה מותאמת, כולל ליווי והכשרה מקצועית.
  3. חיי חברה ופנאי- פעילויות חברתיות ותמיכה בהשתלבות בקהילה.
  4. שירותי שיקום נוספים- טיפול פסיכולוגי, קבוצות תמיכה, חונך ועו"ס מלווה.

מדוע חשוב ליווי של עו"ד ענת צפדיה לוועדה?

התייעצות עם עו"ד ענת צפדיה יכולה להיות קריטית עבור מתמודד נפש עם מאניה-דיפרסיה בתהליך מימוש הזכויות בביטוח הלאומי ובמסגרות נוספות בשל  הניסיון הרב בעבודה מול המוסד לביטוח לאומי וגורמים נוספים בתחום מימוש זכויות. היא מכירה היטב את חוקי הביטוח הלאומי ואת הפרקטיקות הנדרשות למתמודדי נפש.

משרדינו יעזור למתמודד להבין אילו מסמכים נדרשים? ואיך להציגם באופן המיטבי. לנסח טיעונים משפטיים ורפואיים שמציגים את חומרת המצב הנפשי והתפקודי, וכמובן להציג את ההשפעות היומיומיות של ההפרעה בצורה שתשכנע את רופא הוועדה הרפואית- עד להצלחה!!

                                    ליווי מקצועי מתאים יכול לעשות את ההבדל בין הצלחה בתביעה לבין דחייה.

נכות כללית למתמודדי נפש עם מאניה-דיפרסיה (הפרעה דו-קוטבית)
תמונה של עורך דין ענת צפדיה
עורך דין ענת צפדיה

בעלת משרד המתמחה במימוש זכויות רפואיות בביטוח לאומי, התמחתה בלשכה המשפטית של הביטוח הלאומי בתל אביב וצברה ניסיון רב בתחום. למשרד ידע והבנה רבה בניהול תהליכים מול הביטוח הלאומי, ניסיון עשיר בליווי וייצוג בועדות הרפואיות השונות, עד מיצוי זכויות הנפגע.